ישראל: נדחתה תביעת חנה קורן בגין חדירה למחשביה

בית המשפט השלום בחיפה דחה לפני כשבוע את תביעתה של הגרפולוגית חנה קורן, בגין טענתה לחדירה אסורה למחשבי החברות ששבעלותה. התובעות, החברות גרפונט בע"מ וחנה קורן מכון לגרפולוגיה בע"מ, טענו כי הנתבעים, גיא פלד, ודים נדל וחברת מחשבים 2000 (ג.ש.נ 2004) בע"מ, חדרו מרחוק למחשביהן, תוך הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות. מחשבים 2000 היא חברה המספקת שירותי מחשוב והנתבעים 1-2 הם עובדיה. התובעות התקשרו עם מחשבים 2000 לצורך התקנת רשת מחשבים. בעקבות סכסוך כספי בין הצדדים ביחס לשירותים אלו, נדון הנושא בבית המשפט ובמסגרת הליכי גילוי המסמכים, הגיש ב"כ של מחשבים 2000 תמונות מסך של שרת מחשב המשותף לתובעות. בגין צילום תמונות אלו הוגשה התביעה דנן, במסגרתה טענו החברות שבבעלות קורן כי מדובר בהאזנת סתר ופגיעה בפרטיות, שמקורה בחדירה מרחוק למחשביהן, בניגוד להסכמתן. השופטת עדי חן-ברק דחתה את התביעה וקבעה כדלקמן: 
  • חוק הגנת הפרטיות אינו מכיר בתאגיד כמושא לפגיעה בפרטיות. משהתביעה מבוססת אך ורק על חוק זה (בשילוב חוק האזנת סתר), הרי שדינה להידחות. גם לו הייתה מתקבלת פרשנות אחרת, הרי שלא הוכח כי בוצעה האזנת סתר. המסכים שצולמו הם מסכים של שרת המחשבים של התובעות ומכאן שאין מדובר בהאזנה ל"שיחה".
  • צילום אחד מתוך המסכים הוא צילום של תיבת דואר נכנס. נפסק כי יש להבחין בין התקשרות או התחברות למחשב, דבר שהוגדר כחדירה למחשב (שאינה האזנת סתר, אלא עבירה פלילית שאין בצידה עוולה נזיקית מקבילה), לבין התחברות או התקשרות לקווי התקשורת של המחשב, דבר שהוגדר כהאזנת סתר. עם הגעת הודעת דואר אלקטרוני למחשבו של הנמען, מסתיים מסעו של הדואר ואין מדובר עוד בתהליך של "תקשורת בין מחשבים", אלא בהודעה המאוחסנת במחשב היעד באופן קבוע ומכאן שצילומה ו/או העתקתה אינה בגדר האזנת סתר והתיעוד אינו מבוצע תוך כדי "תקשורת בין מחשבים".
  • אם הייתה מתקבלת פרשנות התובעות כי הן רשאיות לתבוע מכח חוק הגנת הפרטיות, הרי שהוכח כי התובעות לא נתנו הסכמה לכך שתינתן לנתבעת אפשרות כניסה מרחוק למחשביה על בסיס קבוע. ניתנה אמנם הסכמה לכניסה מרחוק לאירוע בודד וחד פעמי ואולם לא ניתן היה ללמוד מכך שלאחר אותו אירוע ניתן להמשיך ולהיכנס למחשבים מרחוק, על אף שהתובעות לא שינו את הסיסמה.
  • בכל מקרה, הרי שבנסיבות העניין אין מקום לפסיקת פיצוי כלשהו. התובעות לא הוכיחו כי נגרם להן נזק כלשהו. המסכים שצולמו הם תמונות של שרת מחשב (חומר שאין בו כל מידע מיוחד, רגיש או אינטימי), כאשר המעתיק היא חברת מחשבים שהקימה את הרשת עבור התובעות ושממילא הייתה חשופה לכל החומר שנמצא על שרת המחשב במשך תקופה ארוכה. משהוברר כי החומר לא פורסם ברבים, הרי שאין לראות בצילום המסכים פגיעה כלשהי או לחילופין יש לראות בה כפגיעה שאין בה ממש, אשר לא ראוי לפסוק בגינה פיצוי.
א 4901/08 גרפונט בע"מ ואח' נ' גיא פלד ואח'