סמכות מקומית במקרה של פרסום מודעה לאינטרנט

בית המשפט לתביעות קטנות באילת קבע כי אין לאפשר מצב לפיו כל תביעה בעלת נגיעה זעומה לאינטרנט, תגרור את הגשתה בכל בית משפט באשר הוא. האמירה דלעיל נקבעה במסגרת בקשה להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך בתל-אביב, מחמת טענה לחוסר סמכות מקומית. המבקש, שנייר אורן, תושב ת"א, פרסם מודעה באתר אינטרנט לשם מכירת רכב משומש. המשיב, כהן אלון, תושב אילת, ראה את המודעה, יצר קשר טלפוני עם שנייר, הגיע לת"א ורכש את הרכב. בתום העסקה גילה כהן פגמים ניכרים ברכב והגיש תביעה על סך 30,000 ש"ח כנגד המוכר. שנייר טען להעדר סמכות מקומית, לאור מקום מגוריו בת"א וכן לאור מקום מכירת הרכב ומסירתו. כהן טען כי מדובר בעסקה שראשיתה בשיחת טלפון ובמודעה אינטרנטית ולפיכך קנה סמכות גם ביהמ"ש באילת.

השופט ארז יקואל ציין כי בתי המשפט השמיעו דעות חלוקות לעניין הסמכות המקומית, מקום שמדובר בתביעות כנגד נתבעים הפועלים באמצעות משווקים, סוכנויות שונות, באינטרנט ואף בטלפון. לדבריו, נתבע המבקש להגיע ללקוחות בכל רחבי הארץ ולקשור עמם עסקאות, אינו יכול להישמע בטענה כי מקום ההתדיינות צריך להיות במקום מסויים. יקואל קבע כי לא כך הם הדברים במקרה שלפניו: המודעה למכירת הרכב שהתפרסמה באתר אינטרנט אינה שונה במהותה מפרסום מודעה בעיתון. ביהמ"ש קבע כי בניגוד לאתרים באינטרנט בהם ניתן לבצע עסקאות רכישה ומכירה, במקרה זה לא ניתן היה להוציא לפועל את העסקה במסגרת אתר האינטרנט וכי למרות הפיחות שחל בשאלת הסמכות המקומית, אין לאפשר מצב לפיו כל תביעה בעלת נגיעה זעומה לאינטרנט, תגרור הגשת תביעות בכל בית משפט באשר הוא. בקשתו של שנייר התקבלה והדיון הועבר לביהמ"ש לתביעות קטנות בתל-אביב {תק 470/08 שנייר אורן נ' כהן אלון}.