ישראל: ניתן לחשוף זהות גולשים המבצעים עוולות קניין רוחני

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הורה לחברת גוגל ישראל בע"מ למסור לידיו של הברוקר עידו סמואל, הבעלים והמנכ"ל של חברת ברוקרטוב, מידע ופרטים באשר לזהותם של בעלי כתובות דואר אלקטרוני. סמואל וחברת ברוקרטוב בע"מ הם מפעילי האתר brokertov.net, העוסק בשוק ההון. הנ"ל טענו כי ברשת הוקם אתר מזויף בשם brokertov.com, שתכניו וצורתו מפרים את זכויות הקניין הרוחני שברשותם. המבקשים טענו עוד כי מפעילי האתר המפר מסווים את זהותם. השופטת ד"ר דרורה פלפל החליטה להעתר לבקשה והורתה, בפס"ד תקדימי, להסיר את האנונימיות של גולש אינטרנט, במקרה שאינו נוגע ללשון הרע, אלא בגין עוולות אזרחיות מתחום הקנייו הרוחני. השופטת פלפל דחתה את טענת גוגל לפיה מסירת הפרטים מהווה פגיעה בפרטיות. לדבריה, המחוקק הביע את דעתו שכתובת פרטית אינה "מוגנת" אוטומטית על-ידי חוק הגנת הפרטיות וכי מסך האנונימיות הקיים באינטרנט, אינו מיועד כדי לעזור למבצעי עבירות פליליות להימלט מחשיפתם לאור השמש, כמו גם לא למעוולים למיניהם. ספק רב הוא אם גילוי כתובת אינטרנט, הוא מסוג העניינים הפרטיים עליהם בא חוק הגנת הפרטיות להגן, מה גם שחברה בע"מ אינה נופלת בגדרו, אלא אנשים פרטיים בלבד.

בשאלה האם יש לגלות את כתובת ה- IP שעה שמדובר בעוולה אזרחית, חזר ביהמ"ש על ההלכות שקבע במסגרת ה"פ 1244/07 מזמור הפקות בע"מ נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ וקבע כי הן ישימות גם למקרה הנוכחי ובפרט שלכאורה קיימת לחברת ברוקרטוב עילת תביעה. השופטת פלפל קבעה כי בחינת הראיות מעלה כי מתקיימת לפחות עוולת גניבת העין, בשימוש בשמה של ברוקרטוב, שמטרתו עשיית רווחים ממוניטין שנצבר במהלך השנים. בין היתר, הסתמכה השופטת פלפל על הצעת-חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008, לפיה רשאי ביהמ"ש לחשוף פרטי גולש במידה ומתקיים חשש של ממש לביצוע עוולה או הפרת זכויות קנין רוחני. מקור: גלובס. לעיון בפסה"ד: ה"פ 250/08 ברוקרטוב בע"מ ואח' נ' גוגל ישראל בע"מ ואח'.