'תפוז' יחשוף פרטי גולש שפרסם הודעה משמיצה

בית המשפט השלום בתל-אביב קיבל את בקשתה של מנהלת גני ילדים מקריית-אונו והורה לפורטל 'תפוז' לחשוף את פרטיו של גולש אנונימי שפרסם הודעה משמיצה אודותיה. המבקשת, אורלי פריד, הגישה בקשה למתן צו עשה, שיורה לחברת תפוז אנשים בע"מ למסור לידיה פרטים אודות גולש אינטרנט המכונה "רפיאל", לרבות כתובת IP וכל פרט אחר שנמסר על-ידו במהלך ההרשמה לאתר 'תפוז'. פריד, גננת המנהלת מספר גני ילדים, טענה כי הודעה שפרסם אותו גולש, בפורום "הורים לתינוקות" בפורטל, מהווה לשון הרע אודותיה. השופטת בלהה טולקובסקי קבעה כי יש לקבל את הבקשה. לדבריה, בהעדר חקיקה המסדירה את סוגיית חשיפת זהותם של גולשים באינטרנט וקובעת נוסחת איזון סטטוטורית בין חופש הביטוי של הדוברים באינטרנט, לבין זכותו של הפרט להגנה מפני לשון הרע, הובעו בפסיקת בתי המשפט דעות שונות בסוגיה זו. משהצעת חוק מסחר אלקטרוני טרם גובשה לכלל חקיקה ומשטרם נפסקה הלכה על-ידי ביהמ"ש העליון, ראה ביהמ"ש לנקוט בדרך הביניים ולבחון הבקשה בהתאם למבחנים שהותוו על-ידי השופט עמית ב"פרשת רמי מור". במקרה הנוכחי, קבעה השופטת כי מדובר בפרסום החוצה את גבולות הבעת הדעה, שכן יש בו משום ציון ופירוט "עובדות" אשר במידה ואין בהן אמת, עשויות להקים עילה לתביעה בגין לשון הרע. בנסיבות אלה, קבע ביהמ"ש כי התקיימו אותן נסיבות המצדיקות את חשיפת פרטי הגולש האנונימי. ביהמ"ש ציין כי הואיל ותפוז לא הכחיש כי חסם את האפשרות להגיב על האמור בהודעה המשמיצה, לא ניתן לזקוף לחובתה של פריד את אי-פרסום הודעה הקוראת לגולש האנונימי להיחשף. מאידך,קבעה טולקובסקי כי יש לאזן בין זכותה של פריד לחשיפת פרטיו של הגולש האנונימי לצורך הגשת תביעה, לבין האינטרס בשמירת האנונימיות של הדוברים ברשת, על דרך של חיוב בהפקדת ערבויות {בש"א 178523/08 א 50605/08 אורלי פריד נ' פלוני אלמוני ואח'}.