ארצות-הברית: פסיקה מגנה על פרטיות בהודעות טקסט

אולי יעניין אותך גם

בית המשפט הפדראלי לערעורים בסן פרנסיסקו הכריע בעניין רב-חשיבות בתחום ההגנה על פרטיות במערכות מידע: Quon v. Arch Wireless. על פי הפסיקה, המשטרה נזקקת לצו כדי לתפוס דואר אלקטרוני והודעות טקסט שגילן יותר מ- 180 יום (תקופה שיש לה משמעות בחקיקה האמריקאית). בנוסף, אם מעביד משלם לספק חיצוני כדי להשתמש בשירותי המייל או הטקסט שלו, המעביד אינו יכול לקבל העתקים של מסרי העובדים מאותו ספק בלא הסכמת העובד (במילים אחרות, הספק לא יכול למסור את המידע ולנחם את עצמו בטענה "הוא, המעביד, הלקוח והמנוי שלי - הוא ולא העובד").

במסגרת ההליך תבעו שוטרים את חב' Arch Wireless ואת העיר Ontario: השוטרים צוידו במסגרת עבודתם בפייג'רים והחברה מסרה לעיר את הודעות הטקסט שלהם.

הודעות טקסט מוגנות על ידי התיקון הרביעי לחוקה האמריקאית, קבע עוד בית המשפט של ה- 9th Circuit. העובדה שהן מואחסנות על ידי צדדים שלישיים היכולים לקרוא אותן, אינה אומרת שאין בהן ציפיה לפרטיות ולכן אין להן הגנה חוקתית מפני חיפוש ותפיסה בלתי סבירים (לתשומת לב בית הדין הארצי לעבוד הדן כרגע בערעור על פסה"ד בעניין איסקוב שם סברה השופטת קמא אחרת...). הודעות טקסט - ובמשמע גם דואל - זוכות להגנה גם אם המשגר יכול לקרוא אותן, נפסק.

כאשר יש למעסיק מדיניות מוצהרת בדבר שימוש באמצעים אלקטרוניים על ידי העובדים וניטור פעילותם, האם רשויות החוק רשאיות לתפוס מסרים בהסתמך על מדיניות זו? לאֱ! בית המשפט קבע שאלא אם כן מיישם המעביד ניטור וגישה קבועים למסרי העובדים, הם זכאים לצפות שפרטיותם לא תפגע. מקור: EFF.