כך קבע בית המשפט העליון, במסגרת דיון בערעורה של השופטת (לשעבר) אסנת אלון לאופר. לאופר, ששמשה כשופטת ביהמ"ש לענייני משפחה ונוער בבאר-שבע, הואשמה והורשעה על-פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בחדירה שלא כדין לחומר מחשב של חברת פלאפון ובפגיעה בפרטיות בן זוגה. לאופר, שחשדה כי בן-זוגה אינה נאמן לה, חדרה באמצעות אחרים למחשבי חברת פלאפון, על-מנת להפיק פלטי שיחות ממכשיר הטלפון הנייד של בן-זוגה. לאופר טענה כי נסיבות המקרה מצדיקות את ביטול הרשעתה. השופטים פרוקצ'יה, ארבל ורובינשטיין דחו את ערעורה של לאופר, תוך מתן דגש לאינטרס הציבורי שבהרשעתה, בשל רף האחריות המוסרית הכבדה המוטלת על שופט בישראל. השופטת פרוקצ'יה, תוך דיון במהות העבירות ונסיבות ביצוען, קבעה כדלקמן:

עבירת החדירה למחשב באמצעות אחר שבצעה המערערת, הינה בעלת השלכה נורמטיבית כללית על ציבור רחב של בני אדם, אשר נתוניהם האישיים מצויים במאגר המידע, ואשר הופכים, באמצעות העבירה האמורה הפקר בידי עברייני מחשב, העושים במאגרים כבתוך שלהם.

הצורך בהגנה על הפרטיות ועל עולמו האינטימי של האדם בעולם המודרני, בצד הקלות הבלתי נסבלת הכרוכה בחדירה לעולמו הפרטי באמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים, מחייבים גישה שיפוטית מחמירה, אשר תיישם אמצעי אכיפה נאותים לצורך הדברת תופעה עבריינית, המהווה סימן היכר ליכולות ההרסניות הטמונות בשימוש לרעה בטכנולוגיה המודרנית.

החדירה למידע במחשב שוב איננה מצטמצמת לעניינו של פרט שפרטיות חייו הופרה; עניינה בתופעה כללית ורחבה, העלולה לפגוע בפרטיות חייהם של בני ציבור רחב. קיים, אפוא, אינטרס ציבורי חשוב ומיוחד בהחדרת מסר ברור של אכיפה בסוג עבירות זה, להדברת תופעה הולכת ומתגברת של עבריינות מחשב, המאפיינת את העולם הטכנולוגי המתפתח.