שנתיים לאחר שפורסם תזכיר חוק מסחר אלקטרוני, תובא ביום א', 2.12.2007, הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2007 לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. ההצעה מסדירה סוגיות כדוגמת כריתת חוזה באמצעים אלקטרוניים, חזקה על משלוח וקבלה של מסרים אלקטרוניים ואחריות ספקי שירותי אינטרנט.

בתחום אחרון זה יש שינויים ניכרים בהצעה לעומת התזכיר: ראשית, מובהר שאחריות הספקים הנדונה בתזכיר היא לעוולה נזיקית ודיני הקנין הרוחני, ולא מעבר לכך; שנית, החסינות לספקי שירותי אירוח הורחבה כך שהיא חלה כעת גם על מי שמציגים באתר אינטרנט מידע שנמסר על ידי צד שלישי (כלומר, מערכות פורומים לדוגמה. אבל מדוע ההגבלה ל"אתר" בלבד - האם מי שמפיצים מידע כזה ברשימות דיוור אלקטרוניות אינם זכאים לאותה חסינות?). בנוסף היא חלה גם על מנועי חיפוש.

החסינות לספקי שירותי אירוח מותנית בנוהל הודעה והסרה. גם נוהל זה עבר שינוי מהותי לעומת מה שהוצע בתזכיר והוא מגלה עתה נטיה מובהקת להעדיף את עקרונות חופש הדיבור על עקרונות של שמירת שם טוב וקנין רוחני. לפי הנוהל החדש, ספק המקבל דרישה לחסימת גישה למידע או למחיקתו נדרש לאתר את מפיץ המידע ולהודיע לו כי יסיר אותו בתוך שלושה ימי עסקים אם לא יקבל הודעה מהמפיץ כי הוא חולק על הטענה שהמידע עולה כדי עוולה או פגיעה בקנין רוחני ובכוונתו להתדיין על כך בערכאות. אם לא אותר מפיץ המידע, על ספק שירותי האירוח להודיע על כך למי שדרש את מחיקת החומר - ולהימנע ממחיקתו!

לבסוף, הצעת החוק מטפלת בחשיפת זהותם של גולשים (סוגיה לעולם בוערת בישראל) באותו אופן תמציתי שעשה התזכיר: בימ"ש רשאי להורות לספק שירותי גישה או מתן שירותי אירוח לחשוף פרטיו של אדם אם הוכח להנחת דעתו כי יש חשש ממשי שביצע עוולה נזיקית או הפרה של זכויות קנין רוחני.