מאז ומתמיד נחשבה האזנת סתר למעשה פולשני במיוחד הפוגע קשות בצנעת הפרטיות. ללא ספק האזנת סתר היא אחת מנקודות הממשק הבעייתיות ביותר ביחסים שבין הפרט לבין הרשות. על רקע זה מדהימה העובדה שבמשך 28 שנים לא נקבעה בדבר חקיקה פרוצדורה מסודרת לדיון בבקשות לקבלת היתר להאזנת סתר. בימים אלה פורסמו תקנות חדשות המבקשות להשלים את החלל הזה. בין היתר קובעות התקנות מספר כללים בעלי חשיבות רבה:

• מהלך הדיון יתועד בפרוטוקול שישקף את כל הנאמר בדיון. זוהי הוראה חשובה מאין כמוה, הן בקשר עם שמירה על זכויות נאשמים וחשודים והן ביחס לשקיפות ולביקורת הציבורית שיש לקיים ביחס לפעולת רשויות האכיפה;
• קצין המשטרה המבקש את הצו חייב להגיש תצהיר בפני בית המשפט בדבר אמיתות עובדות הבקשה. מנגנון התצהיר יוצר אחריות אישית של הקצין שגם בה טמונה חשיבות רבה כיוון שהקצין יכול להיחקר בשלב מאוחר יותר על אמיתות תצהירו;
• יש להציג בפני בית המשפט את כל ההיסטוריה, דהיינו בקשות קודמות נגד אותו אדם, החלטות קודמות רלבנטיות של בית המשפט והחומר שהוצג בפני בית המשפט בעבר. מידע מסוג זה יכול להקנות לבית המשפט פרספקטיבה מתאימה לבקשה שבפניו.

הדרישות הנ"ל מעניקות לבית המשפט אפשרות לקיים דיון מעמיק ומסודר בקשר עם הבקשות שתוצגנה בפניו. הפרוצדורה תשמש ככלי שיעזור לבית המשפט לבחון את מה שהמחוקק ציווה עליו - לשקול את מידת הפגיעה בפרטיות ולהשתכנע שההאזנה דרושה לגילוי, לחקירה, או למניעה של פשעים. כעת זוהי שעתו של בית המשפט ליישם את הכלי החדש שניתן בידיו. מקור: Ynet.co.il