"העובדה שארגון הימורים והגרלות נערך תוך שימוש במרחב הווירטואלי, אינה משנה את העובדה שמדובר בעבירה על האיסור הפלילי הקיים. כל קביעה אחרת עלולה להפוך את רשת האינטרנט לתווך פרוץ, אשר ישמש עבריינים לביצוע עבירות פליליות". כך טוענת המדינה בערר שהגיש מנכ"ל ויקטור צ'נדלר, מייקל קרלטון, על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון שקבעה כי אתר ההימורים של החברה המנוהל בעברית מגיברלטר מהווה עבירה על החוק הישראלי. הדברים נכללים בתשובה שהגישה המדינה לבית המשפט בתחילת החודש באמצעות המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

בתשובה לערר נאמר עוד כי הפרשנות שמציע קרלטון באמצעות פרקליטיו, עוה"ד שמעון דולן ושריג דמרי, ולפיה אירגון הימורים מתבצע מחוץ לישראל בלבד, מסכלת את מטרת החוק ואף מעודדת נזקים שהמחוקק ביקש למנוע כאשר אסר על הימורים – קרי, היא מאפשרת למפעילי ויקטור צ'נדלר לערוך ולארגן "כמות עצומה של הגרלות, הימורים ומשחקים אסורים באלפי בתים בישראל".

"הימורים באמצעות האינטרנט", גורסת פרקליטות המדינה, "אינם שונים מהימורים אסורים המתבצעים במרתף חשוך בפאתי העיר". הכשרתם עלולה לשיטתה להוביל למדרון חלקלק שלפיו גם ביצוע עבירות אחרות באמצעות האינטרנט, כדוגמת הפרות של קנין רוחני ומכירת חומרים פדופיליים, לא ייחשבו לפעילות אסורה. "מפעילי האתר יוצרים הלכה למעשה קזינו בינלאומי על כל מחשב המחובר לרשת האינטרנט, לרבות בישראל", אומרת המדינה עוד.

law.co.il מעיר שפעם נוספת בהליכי בית משפט המתייחסים לאינטרנט בישראל, לא ברורות העובדות הטכנולוגיות: האם מי שמהמר באמצעות אתר ויקטור צ'נדלר צריך להתקין תוכנה במחשב שלו לצורך כך או האם די בזה שייכנס לאתר באמצעות דפדפן – ומה ההשלכות שיש לשאלות האלה, אם בכלל, על הניתוח המשפטי. זהו מחדל מוזר בהתחשב בזה שהמדינה מבקשת לסמוך את טעוניה בין השאר על פסה"ד האמריקאי בענין World Interactive Gaming שמצא כי באינטרקציה בין מחשב המשתמש לאתר האינטרנט נוצר קזינו וירטואלי.