החלטה חדשנית בישראל - חשיפת פרטי גולשים

אולי יעניין אותך גם

בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט יצחק עמית) נתן החלטה חדשנית בנושא חשיפת פרטי גולשים המבצעים עוולות באינטרנט ומסתתרים תחת מסווה האנונימיות. ההחלטה סוטה מפסיקת בית משפט השלום בישורלים בפרשת פלונית נ' בזק בינלאומית, שנחשבה עד כה ההחלטה המנחה בנושא - וקובעת מבחן רחב יותר: שוב לא יינתן צו לחשיפת פרטי גולשים רק אם לשון הרע שפירסמו עלה כדי עבירה פלילית, אלא די בכך שמדובר בעוולה אזרחית ובלבד שמתקיים "דבר מה נוסף" שיטה את הכף לטובת חשיפת הפרטים (ברע 850/06, ברע 1632/07 מור נ' ידיעות אינטרנט מערכות אתר YNET -מערכת הפורומים ואח'. תמצית רחבה של ההחלטה ופסק-הדין המלא מתפרסמים במדור 'יומן דיגיטלי' באתר זה).

בין חידושי פסק-הדין:
  • הדרך הראויה להגיש בקשה לחשיפת פרטי גולשים היא לעתור לצו עשה בד בבד עם הגשת תובענה עיקרית כנגד אותו כותב, שבשלב הגשת התביעה יכונה "פלוני". בדרך זו, הבקשה לצו עשה הופכת להיות הליך ביניים שנועד לשרת את ההליך העיקרי. מכאן, שאם התביעה העיקרית היא תובענה כספית הנופלת בסמכותו של בית משפט השלום, הבקשה לחשיפת זהות הגולשים תידון בבית משפט השלום.
  • קריאה למחוקק לבחון אם יש להסדיר במסגרת חוק הגנת הצרכן וחוק עוולות מסחריות את התופעה של העסקה יזומה בשכר של כותבי תגוביות (טוקבקסטים) במטרה להשפיע במגוון של נושאים, החל ממסחר במניות, דרך מוצרים ושירותים עסקיים וכלה בנושאים פוליטיים-ציבוריים.
  • מוצעים מספר מבחנים גמישים, שאינם ממצים, ואינם מתיימרים להיות רשימה סגורה, לצורך מציאת אותו "דבר מה נוסף" שיוביל לחשיפת פרטי גולשים אנונימיים:
    • על התובע להראות שהתביעה מוגשת בתום לב, שלא מתוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
    • על התובע להראות שסיכוייו לזכות בתביעה טובים. לא די ברף הנמוך של יכולת לשרוד בקשה למחיקה על הסף. מנגד, אין לדרוש מהתובע להראות שהנתבע האלמוני לא יוכל להעלות בתשובה לתביעה טענת הגנה של ממש.
    • בית המשפט יטה לחשוף זהותו של מפרסם לשון הרע הפוגע בכבודו ובפרטיותו של אדם פרטי, ומנגד, שלא לחשוף זהותו של מי שהתבטא אנונימית בתחום הפוליטי-ציבורי, גם אם מדובר בהתבטאויות קשות ופוגעות.
    • האם התובע הוא אישיות ציבורית והאם יש בפרסום עניין לציבור.
    • עוצמתו של הביטוי הפוגע, המטען הערכי השלילי שבו, ופוטנציאל הפגיעה בתובע.
    • האם מדובר בפרסום חד-פעמי או בפרסום חוזר ושיטתי; האם הפרסום הפוגע הוסר מהאתר ותוך כמה זמן.
    • האם יש להניח שהקורא הסביר נתן משקל של ממש לביטוי הפוגע.
    • תועלת מול הנזק בחשיפת שמות המפרסמים האנונימיים.
  • נקבע כי יש לנקוט בשורה של צעדים מקדימים, טרם חשיפת זהותו של המפרסם בפני התובע:
    • על התובע להראות כי מיצה את האפשרויות לחשיפת הנתבע האנונימי, ולו באופן וולנטרי, באמצעות קריאה באתר שבו פורסם הביטוי המשמיץ.
    • על התובע לעשות כל שביכולתו ליידע את המפרסם על כוונתו לחשוף את זהותו על מנת לאפשר לו להתנגד לבקשת הגילוי. לשם כך, על התובע לפרסם את בקשתו באותו אתר שבו נעשה הפרסום הפוגע וליידע את הנתבע האלמוני, כי הוא רשאי לפנות לבית המשפט במעמד צד אחד, מבלי לחשוף את זהותו, כדי להתנגד לבקשה. בית המשפט רשאי להורות כי הפרסום ייעשה גם בדרכים נוספות.
    • חשיפת זהותו של המפרסם תיעשה בשלבים. בשלב הראשון, יימסרו הפרטים לעיני בית המשפט בלבד. בית המשפט ימציא העתק התביעה והבקשה לנתבע שפרטיו נמסרו על ידי ספק הגישה בצירוף החלטה כי הוא רשאי בשלב זה להתנגד לחשיפת זהותו, במסגרת בקשה שבה יפרט את טעמי ההתנגדות. בית המשפט יהיה רשאי לעיין בבקשת ההתנגדות במעמד צד אחד, ואף לקיים דיון במעמד צד אחד.
    • התובע ישא בכל ההוצאות הכרוכות באיתור ובחשיפת זהותו של המפרסם, לרבות המצאת המסמכים לנתבע הפוטנציאלי, ולשם כך יפקיד בקופת בית המשפט סכום כפי שייקבע על ידי בית המשפט.