החלטה נוספת העוסקת במתח שבין הזכות לשם טוב באינטרנט לבין חופש הביטוי של הגולש האנונימי. השופטת בטינה טאובר מבית משפט השלום בחיפה דחתה את בקשתו של רמי מור, למתן צו לחשיפת זהותם של גולשי אינטרנט. המבקש הוא מטפל אלטרנטיבי, הנוהג להשתתף בפורומים ואתרי אינטרנט שונים בתחום זה. באחד האתרים פורסמו כנגד המבקש ביטויים כגון 'גנב' ו'שרלטן'. מור טען כי ברצונו להגיש תובענה בגין לשון הרע כנגד הגולשים האנונימיים ועתר למתן צו כנגד המשיבה, חברת ברק 013, המארחת את האתר בו בוצעו הפרסומים.

בית המשפט קבע כי נתונה לו סמכות עניינית לדון בבקשה, הואיל והיא מקדימה תובענה לפי חוק איסור לשון הרע, המצויה בסמכות בית המשפט. השופטת ציינה כי הבקשה מעוררת דילמות קשות, הנוגעות לאיזון בין חופש הביטוי ללשון הרע ברשת האינטרנט והזכירה כי המחוקק הישראלי טרם נתן את דעתו לנושא של חיוב ספק אינטרנט למסור פרטים אודות גולשיו.

בהחלטתה, הסתמכה השופטת על החלטות קודמות שניתנו בסוגייה משפטית זו, כגון החלטת השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן בעניין פלונית וההחלטה בענין קי.אס.פי. וקבעה כי לשון הרע הנטענת היא בעלת מימדים אזרחיים-מסחריים, שהאמון שהציבור עשוי לתת בה הוא נמוך ביותר. בהתאם לכך, קבעה השופטת כי על-אף שהפרסומים עשויים להקים למבקש עילה אזרחית - באיזון הנאות מול חופש הביטוי באינטרנט אין מקום לחשוף את זהות הגולשים [בש"א 1238/07 רמי מור נ' ברק 013 שירותי אינטרנט בע"מ].

כמדווח במדור זה, בחודש אוגוסט 2006 התקבלה החלטה נוספת בענין מור, על-ידי שופטת בית-משפט השלום קריות, ס. הנשיא אביטל בית-נר. בענין זה נתבקש בית-המשפט להורות לספקית האינטרנט בזק בינלאומי, לחשוף את פרטיו של של גולש אינטרנט אלמוני, שפרסם כנגד מור סדרה של הכפשות. גם בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט.