כך פסקה השופטת חני הורוביץ מבית משפט השלום בחיפה (ת.א. 4794/04 וילמובסקי ' ארנסט. קובץ PDF). אלה נסיבות המקרה: התובע עבד בחברה שמנהל הנתבע ופוטר כעבור זמן קצר. בעקבות פיטוריו התלונן על התנהלות החברה אצל המדען הראשי. בעקבות חקירה ארוכה נקבע שאין ממש בתלונתו. הנתבע לעומתו התלונן כנגד התובע אצל ספקית הגישה לאינטרנט נטוויז'ן ובמשטרת ישראל בטענה שהתובע משגר וירוס מסוג Klez למחשב החברה. הוירוס כולל מנגנון הפצה אוטומטי המסוגל ללבוש זהות של משתמש אחר. נפסק - אי אפשר לקבוע בראיות ישירות שהתובע שיגר את הוירוסים. באחת מפניותיו בדואל למחלקת ה-abuse בנטוויז'ן כינה הנתבע את התובע "שי הפושע". אין ספק שזהו לשון הרע. משלוח בדואל מהווה פירסום כדרישת חוק איסור לשון הרע. הנתבע האמין בתום לב שהתובע משגר אליו הודעות דואל נגועות. גם המומחים אישרו שההודעות נשלחו מכתובת הדואל של התובע. הודעות דואל נגועות נשלחו מהתובע לנתבע עוד בטרם פיטוריו. הוכח שהתבקש לרכוש ורכש תוכנת אנטי-וירוס שמנעה לזמן קצר את המשך המשלוחים. שיגור הוירוסים חודש בעקבות פיטוריו דווקא. חשדו של הנתבע התחזק בצדק לאחר שפנה לתובע בבקשה שייחדל מהמשלוח והתובע השיב לו שאינו מבין אנגלית - למרות שבעת קבלתו לעבודה הציג עצמו כמי ששולט בה והשתמש בשפה בעבודתו. גם פניה בעברית לא הועילה, למרות שהמומחה פסק שהתובע יכול היה לסרוק את מחשבו ולמנוע את המשך השליחה. הנתבע הסיק מסקנה פשוטה כי התובע מתחכם ומשלא פעל למיגור הוירוס במחשבו, הרינו מתכוון כי הוירוסים ממחשבו ימשיכו לפגוע במחשב החברה. אם אדם רק מאמין שדבר מה הוא אמת אך אין בידיו הוכחות ברורות, אין הוא נהנה מהגנת "אמת דיברתי". העובדה שהתובע ידע מפניית הנתבע שמחשבו משגר וירוסים אך נמנע מנקיטת פעולה, הופכת אותו למה שכינה התובע במכתבו "פושע". הפניה לנטוויז'ן נעשתה בתום לב והיא היתה לצורך הענין הרשות המוסמכת לחקור את העניין. לאור נסיונם של אנשי מחלקת השימוש לרעה בנטוויז'ן, טענות בדבר משלוח וירוסים אינן מתקבלות אצלםה כפשוטם. את המילה "פושע" יש לבחון בהקשר שזו נכתבה - כוונתה לא היתה לעבריין בכלל אלא למי שמפיץ וירוסים. אנשי נטוויז'ן יודעים את מה שהדיוט אינו יודע, כי לעתים יתכן שהוירוסים נשלחו מגורם שהתחפש לשולח. הם גם יודעים כי מה שנחזה כמעשה פשע על ידי הדיוט, נעשה בפועל שלא על ידי הלקוח כנגדו מתלוננים. לפיכך אין בתלונה ובאמירה "שי פושע" בהקשר זה משום לשון הרע למעשה. התביעה נדחתה בלא הוצאות כי בכל זאת אין לעודד את הנתבע לכנות מאן דהוא "פושע" וגם מפני שהסיכומים התארכו הרבה מעבר למוקצב להם.