ישראל: גישה לדואל של אחר אינה פרסום לענין לשון הרע

"השיח האלקטרוני" באמצעות תא דואר אלקטרוני אישי הוא שיח המיועד לנפגע בלבד. אם אחד מבעלי "השיח האלקטרוני" הוא "הנפגע", מאפשר הצגה ("השמעה") של השיח האלקטרוני לאדם אחר זולתו, כמוהו כמי שמוסר מיוזמתו את תוכנה של הודעת דואר אלקטרוני שהגיעה אליו, ובכך מתאיין יסוד הפרסום שבחוק איסור לשון הרע. כך פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב בתביעת דיבה שהגיש אלי מסר, מנכ"ל נתיבי אוויר אוסטריים בישראל, נגד כתב "גלובס" דרור מרום (ת.א. 77993/04 מסר נ' מרום). השופטת דליה מארק-הורנצ'יק פסקה כי הודעת דואר אלקטרוני מועברת באמצעות "שיחה" בין מחשבים והיא מהווה פירסום "בכל אמצעי אחר" כדרישת חוק איסור לשון הרע. היא דחתה את התביעה לאחר שמצאה כי לא הוכח שההודעה ששיגר הנתבע לתובע בדואר אלקטרוני עשויה היתה להגיע לאדם זולת התובע. לא הוכח כי לחברה שהעסיקה את התובע יש גישה למחשבי עובדיה ולתיבות הדואל שלהם. עוד מצאה שנגישותו של עובד אחר לתיבת דואר אלקטרוני אינה מהווה פירסום כמשמעו בחוק איסור לשון הרע.