ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד בזק, על-סך 2.5 מיליארד שקלים. המבקש, מנהל תוכנית בית הספר למחשבים באוניברסיטת "דרבי" בישראל, טען כי בזק גובה סכומי עתק ממשתמשי אינטרנט ומסרבת להתקין מפצלים לקווי ADSL, אשר יאפשרו לחבר משתמשים נוספים, דיירים בבית משותף, לאותו קו ADSL ועל-ידי כך להוזיל את עלויות השימוש באינטרנט. ביהמ"ש קבע כי מסמך מדיניות רישוי שירותי האינטרנט אינו דבר חקיקה ואין הוא יכול לשמש בסיס להכרה בתובענה ייצוגית. עוד נקבע, כי התובע לא רכש שירותי אינטרנט מהיר בטכנולוגיית ADSL מבזק, על-כן לא עומדת לו עילת תביעה אישית כנגד החברה, תנאי המהווה תנאי בסיס להכרה בתובענה כייצוגית. הוחלט כי לתובע הייתה ידועה העובדה כי בזק לא בחרה, מלכתחילה, בדרך המוצעת על-ידו, על-כן אין לראות בסירובה לספק את השירות בדרך המוצעת על-ידי התובע משום "הטעייה" לפי חוק הגנת הצרכן. טענות התובע התמקדו בהיתכנות הטכנולוגית לחלק קו ADSL למספר משתמשים, תוך התעלמות מהיבטים כלכליים, מימוניים ומעשיים הכרוכים בשיטה המוצעת לעומת השיטה הנוכחית. נקבע עוד כי השירות והמחיר אשר גובה בזק אושרו על-ידי משרד התקשורת, באופן המקים "חזקה לכאורית" באשר להגינותם.