כך טוענת ה- EFF במסמך [PDF] המסכם שנתיים של תביעות שמגישה RIAA נגד משתפי קבצים באינטרנט. לדברי המסמך החלפת קבצים פופלארית מתמיד כיום למרות המודעות הציבורית לתביעות וברור שאין בתביעות פתרון לבעיית השיתוף. נכון ליום ההולדת השני למערכה של RIAA בצרכנים, הגישה ההתאחדות 11,561 תביעות (נכון לנובמבר 2005 מספר התביעות שהוגשו עבר את ה- 15,000 ומדי חודש מוגשות כ- 700 נוספות). מרבית התביעות הסתיימו בפשרות שבין 3,000 ל- 11,000 דולר מן הטעם שזול יותר להתפשר מאשר להתגונן. התוצאה, כאמור, בלתי-יעילה לדברי המסמך, המסתמך על מחקרים אחדים: המספר הממוצע של משתפי קבצים בחודש באוגוסט 2003 הסתכם בכ- 3.8 מיליון איש ואילו ביוני 2005 הוא עלה לכ- 8.9 מיליון. המכירות של מוסיקה דיגיטלית לגיטימית הן רק טיפה בים בהשוואה למאות מליוני הקבצים שמשתמשים משתפים. לאחרונה, אומרת ה- EFF, עברה זרימת המוסיקה לטכניקות המכונות לעתים DarkNet: תוכנות המגנות על האנונימיות של המשתמשים באמצעות הצפנה והימנעות מהעלאת קבצים בתהליך השיתוף והסתפקות בהורדה בלבד  (פעולה המכונה "התעלקות"). בנוסף, ניכר מעבר לשיתוף "מיד ליד" - החלפת iPodים, צריבת דיסקים ושינויים בתוכנת iTunes כך שיוסרו ממנה מגבלות על הורדת קבצים. מסקנת המסמך היא שהמערכה נגד משתפי הקבצים נכשלה. חברת תקליטים אחת לפחות מוכנה לנסות דרכים אלטרנטיביות - זוהי Sony BMG שהקנתה רשיון לספק גישה בריטי, PlayLouder, המבקש להציע לגולשיו הורדה חופשית וחוקית של מוסיקה במסגרת המנוי שהם משלמים.  מסקנת הכותב היא שיש למסד מערכת תשלומים וולונטרית שתאפשר לחובבי מוסיקה "לעשות את הדבר הנכון" ולהציע תשלום לספקי P2P תמורת המוסיקה שהם צורכים. בואו ננחש מה חושבות חברות התקליטים על זה.