המרכז למשפט ולטכנולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, קיים הערב ארוע חגיגי שבו השיק רשמית את פרוייקט Creative Commons בישראל. הפרוייקט, המציע רשיונות אלטרנטיביים ליצירות (לא "כל הזכויות שמורות" אלא "חלק מהזכויות שמורות") גויר לעברית + להוראות הדין המקומי. הארוע כלל נאום של פרופ' לורנס (לארי) לסיג, הוגה ומייסד הפרוייקט בארצות-הברית וגורו של תרבות חופשית. לסיג חזר על מסריו הידועים (אבל עשה זאת ברהיטות רבה, בלהט אדוק ובחן לא מבוטל): ההגבלות הסבירות של דיני זכויות יוצרים בעולם האנלוגי הפכו לשליטה מבהילה של בעלי הזכויות בסביבה הדיגיטלית, שבה כל פעולה כרוכה מעצם טיבה בהעתקה. הוא מצא לנכון, בכל זאת, להדגיש שלושה עניינים - א. אנחנו נגד "פיראטיות" (המרכאות במקור). כלומר, הסביר, אם אתם חושבים שב'תרבות חופשית' כוונתי לזכות לצרוך את שירי בריטני ספירס בחינם, אתם טועים; ב. אנחנו בעד רפורמה [בחקיקה]; ג. היות שהרפורמה בחקיקה אינה צפויה בקרוב, נתחיל ברפורמה פרטית. ובזה עוסק Creative Commons. לסיג מסר שכ- 14 מיליון דפי WEB מקשרים לרשיונות הפרוייקט ובכ- 70 מדינות ברחבי תבל יצרו ו/או עמלים לייצר גרסאות מקומיות של הרשיון. איך זה להיות האבא של הפרוייקט, שאל את עצמו וגם השיב: בתור אבא לילד בן 20 חודשים, שנעדר מהבית 150 יום בשנה, הוא יודע שכרוך בזה כיף מאד קצר ואחר-כך אנשים אחרים עושים את מרבית העבודה... :-)