RIAA Radar

ככה ייעשה להתאחדות תעשיית התקליטים של אמריקה, שהעלתה את הסעיף לצרכנים: ה- RIAA Radar מאפשר לכל גולש לבדוק אם אלבום שהוא עומד לרכוש יצא לאור על ידי אחת החברות ב- RIAA. ניתן להגיש לראדר שאילתא הכוללת מילות מפתח, שם האמן, חברת התקליטים או מספרו של התקליט - והוא מניב תווית ירוקה ("Safe", או במלים אחרות "תרגיש חופשי לקנות") או אדומה ("Warning!", שפירושה בעצם - "אתה באמת רוצה לקנות תקליט כזה?!"). בנוסף מציע השירות רשימה של 100 האלבומים הנמכרים ביותר באמאזון שהם RIAA Safe (ג'טרו טול, ניק קייב וטום וויטס ביניהם). והנה התשובה שנותן האתר לשאלה למה אני צריך בכלל להשתמש בו -

That's possibly a fairly long answer, but just the highlights of the RIAA's practices involve price-fixing, blaming its poor financial state on unfounded digital piracy claims (and in turn, blaming and suing its own consumers), lobbying for changes that hinder technological innovation and change copyright laws, underpaying the artists it represents, invading personal privacy to enforce copyrights, and dismantling entire computer networks just because of their ability (of their users) to share copyrighted files.

האם רק אני חושד שהוא מיועד גם להוות כלי לבדיקת מי עומד מאחורי תקליט לפני שמורידים אותו מהאינטרנט?