זה התחיל ב- Juan Nogueras, תושב ספרד, שרשם את שם המתחם barcelona.com ב- 1996 והפעיל בו אתר עם מידע על העיר; המשיך בעיר שחמדה לעצמה את שמה ובבורר ב- WIPO שקבע (4.8.2000) כי יש להעביר את הדומיין לבעלותה; השתרך בהחלטה של בית משפט פדראלי (22.2.2002) שאישררה את ההכרעה ה- WIPOית וקבעה שאפשר להחיל על הסכסוך את החוק הספרדי למרות שהמחלוקנת נדונה לפי הדין האמריקאי בנושא גניבת שמות מתחם - וכעת הגיע אל המנוחה והנחלה: בית המשפט לערעורים של ה- 4th Circuit פסק ש- barcelnoa.com יחזור לבעליו מלכתחילה (ליתר דיוק, לחברה האמריקאית שהוא הקים כדי לנצלו מסחרית). בית המשפט מצא ש"ברצלונה" אינו סימן מסחר אלא ציון מקום גיאוגרפי וכי העיר, בכל הכבוד, לא הוכיחה שהשם רכש משמעות ייחודית המאבחנת אותו כסימן מסחר. אגב כך מתח בית המשפט ביקורת על הכרעת הערכאה דלמטה ופסק שאי-אפשר לשלב את החוק הספרדי אל החוק האמריקאי הדן בשמות מתחם. מקור: iBusiness Law.