הצעת חוק ממשלתית [1925], שקובעת כי מטבע חוץ אינו כלול בהגדרת "נכס דיגיטלי" ומבהירה כי רק שטרי כסף או ייצוג דיגיטלי שלהם,שמנפיק גוף מדינתי, יבואו בגדר "מטבע חוץ", כדי למנוע אי-בהירות במצבים שבהם נכסים דיגיטליים יאומצו כהילך חוקי במדינת חוץ הגם שלא הונפקו על ידי הבנק המרכזי באותה מדינה, ועל כן עשויה להישמע טענה כי הם נכללים בהגדרת מט"ח על אף היותם נכסים דיגיטליים. המשמעות היא כי גם מקום שבו נכס דיגיטלי הוא הילך חוקי במדינת חוץ אך לא הונפק על ידי בעל הסמכות המוניטרית במדינה, הוא לא יהיה בגדר מט"ח על פי הדין בישראל, ולפיכך המחזיק בו לא יהיה זכאי לפטור ממס בגין הפרשי הצמדה. היות שעל פי המוצע נכס דיגיטלי לא יכלול מט"ח, השינוי בשווי הנכס הדיגיטלי לא יקנה פטור ממס הניתן בעבור סכום אינפלציוני לתושב חוץ. 

ההצעה גם מתקנת את החלק בפקודה העוסק במיסוי רווחי הון ומוסיפה לו הגדרה למונח "נכס דיגיטלי" (נכס שהוא ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי ומשתמש בטכנולוגיית רישום מבוזר, או בטכנולוגיה אחרת דומה בעיקרה). מוצע למעט מהגדרת נכס דיגיטלי הילך חוקי בישראל, מטבע חוץ וכן נייר ערך. התיקון נועד להבהיר כי נכס דיגיטלי מסווג כנכס הוני שמכירתו חייבת במס רווחי הון [לעיון בתזכיר החוק (נובמבר 2024)].