(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט חנן מלצר): בקשה "להסיר מהאינטרנט" החלטה, שניתנה על-ידי ביהמ"ש בבקשה לעיכוב ביצוע פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, שדחה את בקשת המבקש להכריז עליו כפושט רגל. המבקש טען כי חיפוש שמו במנוע החיפוש Google מפנה, בין היתר, להחלטה, הכוללת לטענתו מידע "ישן", שפרסומו כיום פוגע בו ובעיסוקו. נפסק - אין להיעתר לבקשה. פרסום החלטותיהם של בתי המשפט ופרסום שמותיהם של הנוטלים חלק בהליך השיפוטי הם חלק מעקרון פומביות הדיון. עקרון זה הוא כלל יסוד בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית. חריגה ממנו אפשרית רק על יסוד הוראה מפורשת בחוק, או לפי החלטת בית משפט מכוח עילות מפורשות שנקבעו בחוק. בכל מקרה חריגה כזו תיעשה במשורה, לאחר שקילה זהירה ועל דרך הצמצום. עניינו של המבקש אינו נופל לגדר איזה מן החריגים המפורשים הקבועים בדין, שמכוחם רשאי ביהמ"ש לחרוג מעקרון פומביות הדיון ולאסור פרסום של החלטותיו. ההחלטה מושא הבקשה ניתנה לפני למעלה מ-3 שנים, בגדרי הליך שהמבקש יזם והתנהל כולו ב"דלתיים פתוחות". מדובר למעשה בבקשה לאיסור פרסום בדיעבד. הכלל הוא שעצם הפגיעה בפרטיותו של בעל דין, בשמו הטוב, או בפרנסתו, כתוצאה מפרסום החלטה שיפוטית בעניינו, לא די בה כשלעצמה כדי לגבור על עקרון פומביות הדיון. רק במקום שבו רואה ביהמ"ש צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיותו, רשאי הוא לאסור פרסום בקשר לדיוני ביהמ"ש. הפסיקה פירשה הוראה זו בצמצום יחסי ונקבע שבעקרון, תינתן הבכורה לעקרון פומביות הדיון על פני הזכות לפרטיות. גם הטענה בדבר פגיעה "ביכולת המשא ומתן" של המבקש אל מול גורמים שעימם הוא בא במגע במסגרת עיסוקו - אינה מסוג העניינים אשר יש בהם, כשלעצמם, כדי לגבור על עקרון פומביות הדיון. המונח "הגנה על בטחונו של בעל דין" (סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט) אינו כולל הגנה על בטחונו הכלכלי של בעל דין. ייתכן ותרופה חלקית למצוקתו של המבקש יכולה לבוא מפנייה שלו לאתרי החיפוש באינטרנט, שמא הם יכולים לסייע בעדו.