אין לראות בכך שהמבקש נרשם מיוזמתו לאתר, מסר את פרטיו ואף הזמין שליחות, כהסכמה לקבלת דברי פרסומת (החלטה, שלום ת"א, השופטת אפרת בוסני, 9.10.2025):
העובדות: בקשה לאשר תובענה כייצוגית, בטענה כי המשיבה שלחה דברי פרסומת בלא הסכמה מפורשת מראש של הנמענים, או לאחר משלוח הודעת סירוב, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. כן נטען לאי-מתן אפשרות הסרה כנדרש בחוק ולהפרת הדרישות הצורניות. המבקש הוא סטודנט למשפטים, פעיל בתחום מיגור 'הספאם' בישראל. המשיבה מפעילה שירות משלוחים בישראל. המשיבה טענה כי בקשת האישור עולה כדי שימוש ציני ופסול במנגנון התובענה הייצוגית וכי המבקש הוא תובע סדרתי. המשיבה טענה עוד כי ההודעות אינן דבר פרסומת, כי המבקש הסכים להיכלל ברשימת התפוצה של המשיבה ולא ביקש הסרה גם כשהייתה לו אפשרות לכך, ולחילופין שמשלוח ההודעות היה כדין, לפי החריג בסעיף 30א(ג) לחוק.
נפסק: התובענה ראויה להתברר כייצוגית ויש לאשר את ניהולה ככזו. ההליך בא בגדר פרט 12 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע בין רשימת התביעות שניתן להגיש בהן בקשה לאשר תובענה ייצוגית גם "תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982". קיימת אפשרות סבירה שהודעות הדוא"ל והמסרונים שהמשיבה שלחה למבקש הם "דבר פרסומת". גם שלכאורה ההודעות פונות למבקש באופן 'אישי', תוך ציון שמו, הרי שניסוחן כללי, אחיד ובלתי מסוים, ומלמד על תפוצה מסחרית, במטרה לגרום לנמענים לבצע משלוחים באמצעות המשיבה ולהוציא כסף. הודעת דוא"ל אחת אינה פרסומת. היא שוגרה למבקש סמוך לאחר הרשמתו וניתן לראות בה אישור וברכות על הצטרפות המבקש לשירותי המשיבה. הודעת דוא"ל נוספת, לאחר הודעת הסירוב של המבקש, היא הודעה אינפורמטיבית בלבד המפרטת את שעות הפעילות של המשיבה ביום הזיכרון והעצמאות. המבקש לא הוכיח אינטרס מסחרי של המשיבה במשלוח ההודעה, ולפי תוכנה יש קושי לראות בה דבר פרסומת, גם אם מדובר בלקוח פרטי מזדמן שהשתמש פעם אחת בשירותי המשיבה, וכך גם הודעת העדכון ביחס לאופן ביטול שליחויות.
בעוד שהמבקש היה עקבי שלא הסכים להיכלל ברשימת הדיוור, המשיבה, עליה מוטל הנטל להוכיח הסכמה זו, לא סתרה זאת ולא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת הסכמה של המבקש לדיוור. העובדה שהמבקש נרשם מיוזמתו לאתר המשיבה, מסר את פרטיו ואף הזמין שליחות, אין לראות בה הסכמה לקבלת דברי פרסומת. בעמוד ההרשמה באתר לא צוינה האפשרות למשלוח דברי פרסומת, ולא התבקשה הסכמת המבקש לכך. כל שצוין היה 'תנאי שימוש', אותם אישר המבקש בסימון V. העובדה כי לאחר שהמבקש נרשם שינתה המשיבה את עמוד ההרשמה, כך שבמקום סימון 'תנאי שימוש' צוין 'אישור תנאי השימוש וקבלת דיוור', מחזקת את המסקנה כי בתהליך ההרשמה לא התבקש המבקש באופן מפורש לאשר הסכמה להיכלל ברשימת התפוצה. בהפנייה לתנאי השימוש אין להועיל למשיבה. טענתה כי המבקש הסכים לקבל דברי פרסומת כשאישר בעמוד ההרשמה V לצד המילים 'תנאי השימוש' היא טענה שלא ניתן לקבל. בעניין שחר [ת"צ 18220-12-22] נקבע כי לא ניתן לראות בהפניה לתקנון, הכולל בין תנאיו הסכמה לקבלת דברי פרסומת, את ההסכמה המפורשת מראש ובכתב כנדרש בסעיף 30א(ב) לחוק. זו גם גישת ביהמ"ש וביתר שאת כשבעמוד ההרשמה של המבקש צוין רק 'תנאי שימוש' וטרם הוספו המילים ''אישור תנאי השימוש וקבלת דיוור'.
סעיף 30א(ג) לחוק הוא חריג, שכאשר תנאיו מתקיימים, אין צורך בקבלת הסכמה מראש של הנמען לקבל דברי פרסומת. התנאי הראשון והרביעי מתקיימים, אך המשיבה לא עמדה בנטל להוכיח כי מתקיים התנאי השני, המחייב מתן הודעה לנמען שבכוונת המשיבה לכלול אותו ברשימת התפוצה שלה. לא ניתן לראות באישור תקנון על דרך ההפניה, כשהתקנון אינו פתוח בפני הלקוח (גם אם ביכולתו לפתוח אותו), ואין בהפניה רמז לכך שהתקנון מתייחס לשליחת דברי פרסומת, משום היידוע כנדרש בסעיף 30א(ג). פעולה זו אינה מגשימה את תכלית היידוע. בעמוד ההרשמה לא צוין כי תנאי השימוש מתייחסים לעשיית שימוש בפרטי המבקש למשלוח דברי פרסומת [עניין בן פורת - ת"צ 16620-09-19]. גם אם תשובת המבקש, תובע סדרתי בתחום, כי לא עיין בתנאי השימוש, מעלה חוסר נוחות, לא ניתן לשלול כאפשרות סבירה שמי שנרשם לאתר של עוסק אינו מעיין בתנאי השימוש/התקנון אליו הוא מופנה. קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי המשיבה הפרה את סעיף 30א(ב) לחוק וכי אין בידיה להיבנות מהחריג שבסעיף 30א(ג) לחוק, גם מבלי להידרש לבחינת התנאי השלישי.
קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי המשיבה הפרה את סעיף 30א(ד) לחוק. ישנה אפשרות סבירה שייקבע שהמשיבה הפרה חלק מהדרישות הצורניות הקבועות בסעיף 30(ה) לחוק. באף אחת מההודעות שהן דבר פרסומת לא צוינה המילה 'פרסומת', בהודעות שנשלחו בדוא"ל לא צוינה הסרה באמצעות דוא"ל באופן בו נשלחו ההודעות, ואפשרות ההסרה שצוינה בהודעות המסר אינה בהלימה לנדרש בחוק. המבקש עמד ברף הנדרש בשלב זה להוכיח שנגרם לו נזק, קיומה של קבוצה אליה שלחה המשיבה דברי פרסומות שלא בהתאם להוראות החוק ושנגרם להם נזק וכן שקיימות שאלות מהותיות משותפות של עובדה ומשפט לחברי הקבוצה וקיימת אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתם. היות המבקש תובע סדרתי המגיש דרך קבע תובענות ייצוגיות בעניין משלוח 'ספאם', אין בה כשלעצמה לפגום בתום לבו או ללמד על פסול בהתנהלותו. יש לאשר לנהל את התובענה כייצוגית.