לנתבעת אין נוהל מסודר על ניתוב הודעות דוא"ל של עובדים שנעדרים מעבודתם (פסק-דין, אזורי לעבודה ת"א, השופטת ערמונית מעודד, 12.3.2026):
העובדות: תביעה לפיצוי על עגמת נפש שנגרמה לתובעת בשל פגיעה בפרטיותה. התובעת הועסקה בחברה הנתבעת. התובעת הודיעה לסמנכ"ל הנתבעת (דורון) ולמנהלת הישירה שלה (רונית) על היותה בחודש השני להריונה וביקשה כי הדבר ישמר בסוד. התובעת טענה כי בהמשך רונית הפיצה הודעת דוא"ל בדבר יציאתה לשמירת הריון, תוך הפרת הבטחתה לשמור את הדבר בסודיות. בנוסף טענה כי רונית "העבירה" את תיבת הדוא"ל שלה, כך שכל הודעה שנשלחה אליה התקבלה בתיבה של רונית, וכך היא נחשפה למידע אישי ורגיש של התובעת. התובעת טענה בנוסף כי בהמשך הודיעה עובדת החברה ללקוחות החברה כי התובעת ילדה, ולכן אינה נמצאת בעבודה, בדרך של הפצת המידע הרפואי שלה אל צדדים שלישיים מחוץ לחברה.
נפסק: הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית. אין בדין הגדרה של המושג "פרטיות" אלא פירוט של מצבים שונים שפוגעים בזכות זו. זכותו של אדם לפרטיות נעה עמו גם למקום עבודתו. היכן שהופרה זכות של עובד לפרטיות, מוסמך ביה"ד להושיט סעד בשל הפרת חובת תום הלב, הפרת חוזה העבודה, או מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפסוק פיצוי לא ממוני בשל עוגמת נפש. סמכות זו מעוגנת בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, המקנה לביה"ד שיקול דעת רחב הן לעניין עצם פסיקת הפיצוי והן לעניין שיעורו. התובעת זכאית לפיצוי בשל עגמת נפש בשל הפגיעה בפרטיותה.
שליחת הודעת דוא"ל לעובדי הנתבעת על יציאת התובעת לשמירת הריון: מידע על הריון ועל שמירת הריון הוא מידע אישי רגיש, והמעסיק אינו רשאי לגלותו לאחרים ללא הסכמת העובדת. הואיל והנתבעת גילתה מידע זה ללא קבלת הסכמת התובעת, הרי שהיא פגעה בפרטיותה שלא כדין. לצד זאת, שליחת הדוא"ל לא נעשתה בזדון אלא בשל טעות בשיקול הדעת, עליה התנצלה רונית. הנתבעת תפצה את התובעת ב-5,000 ש"ח עבור מקרה זה.
ניתוב הודעת דוא"ל פרטית לתיבה של רונית: כחלק מההתנהלות השגרתית במקום העבודה ולאור אופי התפקיד, כל אימת שעובד נעדר נותבו הודעת הדוא"ל שהתקבלו אצלו לחברי הצוות האחרים. התובעת ידעה על הנוהג ואף נתנה את הסכמתה המפורשת לכך. תיבת הדוא"ל שהוקצתה לתובעת היתה "תיבה מעורבת". אמנם הנתבעת לא חדרה לתיבת הדוא"ל של התובעת, אך ניתוב ההודעות המתקבלות כמוה כמעין חדירה לתיבה, שכן כל התוכן המתקבל בה מועבר לעיון המעסיק. אין בנתבעת נוהל בכתב המסדיר את ניתוב ההודעות המתקבלות בתיבה שהוקצתה לעובדים, לרבות הנסיבות בהן ינותבו ההודעות, משך הניתוב, הגורם האחראי, וכיו"ב, והדבר אף לא עוגן בהסכמי העבודה. לא די בעצם הידיעה ובהסכמה לניתוב ההודעות בעת איחור/היעדרות לימים ספורים, כדי להפחית מאחריות הנתבעת לקבוע כללים ברורים, שהיה בהם כדי למנוע את הפגיעה בפרטיותה של התובעת. הנתבעת תפצה את התובעת ב-5,000 ש"ח עבור מקרה זה.
הפצת דבר לידתה של התובעת לצדדי ג': לא עלה בידי התובעת להוכיח כי רונית או דורון סיפרו לעובדת החברה על הלידה וטענותיה בעניין זה נדחו. הנתבעת תשלם לתובעת סה"כ 15,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 3,000 ש"ח.