ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטה דיונית על עדות בהיוועדות חזותית (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופטת רות רונן, 18.2.2026):

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטות ביהמ"ש המחוזי בנוף הגליל-נצרת [ת"א 62442-12-21], שלא לאפשר למבקש 3 להעיד בהיוועדות חזותית, במסגרת תביעה שעניינה בהפרת זכויות קניין רוחני. המבקש מתגורר בניו-יורק. ביהמ"ש המחוזי קבע כי "דרך המלך" היא שמיעת עדות באופן פרונטלי ואין מדובר במקרה המצדיק סטייה מכלל זה, שכן המבקש לא הוכיח כי הגעתו לישראל תקשה עליו מאוד. 

נפסק: דין בקשת רשות הערעור להידחות. לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בנוגע לניהול ההליך, ובכלל זה בהחלטות שעניינן אופן שמיעת העדות. ערכאת הערעור תתערב בהחלטות מסוג זה במקרים חריגים בלבד. בשלוש החלטות ביהמ"ש המחוזי בחן בפירוט את מכלול נסיבותיו של המבקש והגיע למסקנה שאין בהן כדי להצדיק היעתרות לבקשה למתן עדות באמצעות היוועדות חזותית. במסקנה זו אין מקום שערכאת הערעור תתערב, בפרט כשהמבקש שהה בישראל בסמוך לפני ישיבת ההוכחות הראשונה (בלא שיידע על כך את ביהמ"ש בבקשה להעיד בהיוועדות חזותית); כאשר בבקשה להעיד בהיוועדות חזותית הוא לא העלה טענות הנוגעות למצבו הרפואי; ומאחר שהחלטות ביהמ"ש קמא הן החלטות המורות על קיום הדיון ב"דרך המלך" ולא בדרך חלופית השמורה ככלל למצבים מיוחדים [רע"א 2585/22 - עניין שירותי בריאות כללית]. מסקנה זו אינה שוללת את האפשרות כי אם יחול שינוי נסיבות משמעותי שיצדיק בקשה לעיון חוזר, תהיה פתוחה בפני המבקש הדרך לעשות כן.