פרסום של כוכב 1 מתוך 5, ללא מלל, בדירוג מקצועי של עסק, בידי מי שאינו לקוח, הוא לשון הרע (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט דרור ארד-אילון, 19.2.2026):

העובדות: ערעור על פס"ד של ביהמ"ש השלום בפ"ת [ת"ק 18246-09-23] בתביעת לשון הרע. עניין ההליך בשאלה האם פרסום ברשת של כוכב אחד מתוך חמישה, ללא מלל, בדירוג מקצועי של בית עסק, בידי מי שלא היה לקוח של העסק, הוא לשון הרע. הצדדים הם בעלי יחידות במבנה מסחרי שקיימות ביניהם מחלוקות משפטיות שונות. המחלוקת בעניין פרסום לשון הרע היא בין המשיב 1 (המפרסם), לבין המערער שלטענתו נפגע מהפרסום. המערער מנהל בית עסק בתחום האלומיניום והברזל והוא בעל דף בגוגל שבו ניתן לפרסם ביקורות ודירוג. המשיב לא היה לקוח של בית העסק ולא קיבל ממנו כל שירות.

המשיב פרסם על עסקו של המערער דירוג של כוכב 1 מתוך 5, ללא מלל, כששמו מופיע כמדרג. המשיב טען כי הפרסום נעשה כשנתיים לפני הגשת התביעה, לאור היכרותו האישית עם המערער והסכסוכים ביניהם. עם קבלת התביעה הסיר את הדירוג. המערער טען כי מדובר בפרסום לשון הרע שקרי. המשיב טען שפרסום דירוג לא מילולי אינו בגדר לשון הרע וכי עומדות לו הגנות שונות. ביהמ"ש קמא מצא שפרסום דירוג של כוכב אחד אינו מקיים את יסוד 'לשון הרע', ואף אם כן, כי תוחלת הנזק נמוכה מכדי להצדיק הליך משפטי. עוד נפסק כי יש בדירוג הנמוך משום ביקורת לגיטימית שאין בה כדי לפגוע במערער יתר על המידה, וכי חלה הגנת סעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע. מכאן הערעור.

נפסק: חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים ברשתות החברתיות. את בחינת לשון הרע בזירה הדיגיטלית יש לערוך בזהירות. פרסום דירוג נמוך (כוכב אחד מחמישה) של עסק ברשת, לכולי עלמא, עלול לפגוע בו, ואם הוא מזוהה עם בעליו גם בבעל העסק, אף אם הדירוג אינו מלווה במלל. השימוש הנפוץ בדירוג עסקים על ידי צרכני רשת מלמד שהוא משרת את העסקים ואת הצרכנים כאחד. הצרכן נשען על נסיונם של קודמיו, ובית העסק פועל כדי לזכות בהמלצות מיטביות. כפי שדירוג גבוה עשוי להוות המלצה למתעניינים להיעזר בבית העסק, דירוג שלילי עלול להוביל מתעניינים שלא לבחור בו, ובכך טמונה הפגיעה האפשרית. בכך מתקיים היסוד שהפרסום "עלול לפגוע במשלח ידו של המערער" לפי סעיף 1 לחוק.

את עצמת הפגיעה ניתן לראות בהשפעת הדירוג הנמוך על הדירוג הממוצע. הדירוג הנמוך שפרסם המשיב השפיע בפועל על הדירוג הממוצע של בית העסק במשך כשנתיים, עד שהוסר. לא נדרשת הוכחת פגיעה בפועל, ודי בכך שפרסום עלול לפגוע. יכולים להיות מקרים בהם תוחלת הפגיעה של דירוג תהיה כה מזערית עד שלא תצדיק הליך משפטי, בבחינת 'דבר של מה בכך'. אפשר שכך הדבר כשמדובר בדירוג יחיד מבין מאות ואלפי דירוגים, כשיש פער ניכר בין דירוג שלילי למלל חיובי והדבר נחזה כטעות הקלדה, או כשהדירוג קרוב באופן יחסי לשאר הדירוגים (ועל כן השפעתו השולית מזערית). אולם לא כך הדבר במקרה זה, שבו שהמשיב היה המדרג החמישי (בכוכב אחד), כשלפניו היו ארבעה דירוגים של 5 כוכבים, ומשכך הוא היה עלול לפגוע בדירוג הכולל באופן משמעותי. 

פרסום הדירוג הנמוך כלל לשון הרע כלפי המערער, שבמקרה זה מידתו עלתה על 'דבר של מה בכך'. עומדת לחובת המפרסם העובדה שהדירוג נעשה ללא כל מלל, כך קורא סביר שמעיין בדירוג מבין אותו בהקשר הצרכני, ואין בידו לדעת שהמפרסם אינו לקוח של העסק, ושהדירוג משקף התרשמות של בר פלוגתא בסכסוך שכנים. דירוג ללא מלל מדבר בעד עצמו, כהצבעה על הערכת המפרסם בהקשר צרכני מובהק. בהעדר מלל אין בפרסום כל דיווח על הליך משפטי, ובדין מצא בימ"ש קמא לדחות את הגנת סעיף 13 לחוק. כך הדבר אף לעניין הגנת אמת הפרסום. גם הגנת תום הלב נשללת. בהעדר מלל, קשה לראות איך קורא סביר הרואה דירוג נמוך בהקשר צרכני יכול להבינו כהבעת דעה מסוימת, שלא פורטה, בקשר לעניין ציבורי, שאף הוא לא פורט. 

המשיב לא פעל בכוונה לפגוע כמובן הביטוי בסעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, אולם יש לתת משקל לכך שמדובר בפרסום שנחזה להיות בעל אופי צרכני, בעת שלא היה כזה. מדובר בפרסום יחיד, שהמערער לא נדרש לו במשך כשנתיים מיום הפרסום, והדבר מלמד שהפגיעה הפוטנציאלית בו לא הייתה חמורה. אמנם תוחלת הנזק אינה אפסית, אך היא אינה גבוהה במיוחד. המשיב ישל למערער סך של 12,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 13,000 ₪.