התבטאות חברת הכנסת ברשת החברתית בנושא ציבורי-פוליטי נהנית מחסינות (פסק-דין, שלום ת"א, השופט אבנר יפרח, 27.1.2026):
העובדות: בקשת הנתבעת לדחיית תביעת לשון הרע על הסף מחמת חסינותה כחברת כנסת. הנתבעת פרסמה הנתבעת ברשת החברתית X קטע וידאו מתוך דברי קצין בצה"ל, שעסקת במתקפת החמאס ב-7.10. התובע הגיב על הפרסום והנתבעת השיבה לתגובתו. תביעת התובע התמקדה בשני ביטויים שכתבה התובעת. הנתבעת טענה, בין היתר, כי יש לדחות את התביעה מתוקף חסינותה וכן כי הפרסומים נעשו מתוקף תפקידה.
נפסק: ח"כ נהנה מחסינות רחבה מפני תביעות לשון הרע על התבטאויות שנעשו במילוי תפקידו או למענו, כל עוד הן נותרות בתוך "מתחם הסיכון הטבעי" של עבודתו הפרלמנטרית. כיוון שהביטוי הפוליטי הוא כלי עבודתו המרכזי של חבר הכנסת, התבטאויות קשות וצורמות ככל שיהיו, שאינן עולות כדי תמיכה במאבק מזוין, יחסו תחת החסינות כדי למנוע פגיעה בחופש הביטוי הפרלמנטרי, לפי חוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951. חוק איסור לשון הרע קובע במפורש כי פרסום המוגן לפי חוק חסינות חברי הכנסת לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי. הגנה זו נחשבת להגנה מוחלטת, ומשמעותה היא שגם אם הפרסום הוא לשון הרע, לא ניתן לתבוע בגינו אם הוא חוסה תחת החסינות העניינית. מאחר שחלק מתפקידו של ח"כ הוא לשאת נאומים ולהתבטא פוליטית, הוא מצוי "בסיכון טבעי" להיכשל בלשון הרע, ולכן החסינות נועדה להגן עליו במקרים אלו כדי לאפשר לו לפעול ללא מורא. עם פרוץ הרשתות החברתיות, נעשה שינוי משמעותי באופן שבו חברי הכנסת פועלים. אם בעבר הזירה המרכזית הייתה מליאת הכנסת או ועדותיה, פרסום בעיתון או במהדורת חדשות, כיום פעילותו של ח"כ אינה מוגבלת בין כותלי המשכן. הרשתות החברתיות הפכו לכלי מרכזי, שבאמצעותו מקיים נבחר הציבור קשר ישיר עם בוחריו ומביע את עמדותיו. התבטאות הנתבעת ברשת החברתית בנושא ציבורי-פוליטי בעניין נשוא הפרסום היא פעולה למען מילוי תפקיד של ח"כ בעניין ציבורי, ונהנה מחסינות. הפרסום נשוא התביעה היה באופן ישיר וממוקד כתשובה לפרסום התובע שנגע בלב ליבה של עשייתה הפרלמנטרית והציבורית של הנתבעת, לאחר שהביעה את דעתה בעניין ציבורי שנוי במחלוקת. פרסומו המקדים של התובע היה בוטה ואינו מכבד. אין מדובר בעניין פרטי אישי של הנתבעת, אלא בעניין שנמצא במחלוקת ציבורית עמוקה, ולכן הנתבעת זכאית לחסינות.