יש לראות במי שהגיש תביעה כמי שהסכים מכללא לאפשר את ההתגוננות מפני תביעתו (פסק-דין, מחוזי י-ם, השופט ארנון דראל, 4.12.2025):

העובדות: שתי עתירות מנהליות שעניינן שימוש בנתוני נוסעים הנאספים באמצעות כרטיס ה"רב-קו" בתחבורה הציבורית, על ידי חברות התחבורה הציבורית (המפעילות). בעתירה הראשונה עתרו המפעילות לקבוע כי משרד התחבורה פעל בחוסר סמכות בעת שאסר על שימוש בנתוני נוסעים להתגוננות בהליכים משפטיים. בעתירה נוספת, שהגישה עמותת "דרך כבוד", הלינה העמותה על האפשרות להשתמש בנתוני הנוסע השמורים ב"מסלקה" לצורך איתור נוסע שאינו משלם או מתקף את הנסיעה בכרטיס, אך מסרב להזדהות.

נפסק: לא נדרש מתן סעד בעתירת דרך כבוד. בכל הנוגע לטענות כלפי שימוש פסול במאגר בו מחזיקה כל מפעילה, עניין זה נתון ממילא לבדיקת משרד התחבורה והרשות להגנת הפרטיות ואין מקום להתערבות בנקודת הזמן הזו. אשר לעתירת המפעילות אשר לחוקיות האיסור לקבל מידע מהמאגר לצורך התגוננות מפני תביעה משפטית - דין העתירה להתקבל. מכתב משרד התחבורה נושא עתירת המפעילות מבוטל ואין מניעה מקבלת המידע הנדרש מהמאגר, שניתן בעת המענה לתלונות, גם בעת התגוננות מפני תביעה משפטית. 

המשיבים אינם חולקים על כך ששימוש בנתוני המאגר לצורך מתן מענה לתלונות הלקוחות הוא מותר, שכן הם רואים בכך חלק ממטרת המאגר, מתן שירות ללקוח, ולמדים על הסכמתו מכללא של הלקוח לעיין בנתונים המצויים בידי המפעילה מתוך הגשת תלונתו. אין מקום להבחנה של המשיבים. יש לראות את התובע בביהמ"ש כמי שמסכים מכללא לאפשר את ההתגוננות מפני תביעתו, כפי שרואים את מי שמגיש תלונה. בבסיס הסכמת המשיבים לכך שניתן לראות בהגשת תלונה כלפי המפעילות כהסכמה מכללא לשימוש בנתונים אלו לצורך בירור תלונתו, ניצב העיקרון לפיו הנוסע מאשר את השימוש למטרת טיפול בענייניו. 

אין לקבל את ההבחנה בין תביעה שמוגשת לביהמ"ש לבין הגשת תלונה. בעת הגשת תביעה, כשם שבעת הגשת תלונה ישירה לחברה המפעילה, הנוסע מבקש מביהמ"ש שיכריע בטענות שהוא מעלה נגד החברה המפעילה. כך, באופן אינהרנטי, מתקבלת גם הסכמתו לכך שהחברה המפעילה תהיה חשופה לנתונים המופיעים במסלקה, כפי שהיא חשופה אליהם במסגרת בירור תלונה ישירה, ולצורך הבירור של אותה תלונה. תובע שפונה לביהמ"ש הסכים לכך שהצד שכנגד, הנתבע, יוכל לבדוק את טענותיו במסגרת המידע שנמצא ברשותו או שיש לו גישה אליו, ולהתגונן מפניהן.