המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה על הפניה לאסמכתאות בדויות (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופט יצחק עמית, 12.1.2026):

העובדות: ערעור על החלטת ביהמ"ש לתביעות קטנות ברחובות [ת"ק 13715-11-24] שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

נפסק: הערעור נדחה. בית המשפט הדגיש בנוסף כי בכתב הערעור הופיעו 4 אסמכתאות שמפנות כביכול לפס"ד בעניין פסלות שופט, אך כי כל 4 האסמכתאות הן פיקטיביות; מספרי ההליך אינם תואמים לסוג ההליך, לשמות הצדדים, ולא לתוכן. אין מנוס מהחשד שמקורן של אסמכתאות אלו ב"הזיות" של כלי בינה מלאכותית. מוטלת חובה על בעלי דין – מיוצגים ובלתי מיוצגים כאחד – לוודא שהאסמכתאות שאליהן הם מפנים קיימות ומבססות את האמור בכתב הטענות. יש במחדלים מסוג זה כדי "להקים עילה עצמאית לפסיקת הוצאות ואף לדחיית ערעור פסלות". ביהמ"ש העליון התרה ושב והתרה בבעלי דין על החומרה שבהפניה לאסמכתאות פיקטיביות ואין להסכין עם תופעה זו. המערער ישא בהוצאות בסך 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.