דברי חצרוני מעוררים שאט נפש, אך לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע בשל פרסום על אדם שנפטר (פסק-דין, תביעות קטנות אשקלון, הרשמת רוית אלמסי כהן חסון, 21.12.2025):

העובדות: תביעה לפיצוי כספי עבור לשון הרע ופגיעה בכבוד המת. התובעת, אם שכולה, הגישה את התביעה בעקבות דברים שפרסם הנתבע בשני "ציוצים" בטוויטר, בצירוף סרטון בו מצולם בנה, ניתאי מטודי ז"ל. הדברים פורסמו לאחר שניתאי ז"ל נהרג במסגרת שירותו הצבאי. הנתבעת טען כי התביעה נעדרת עילה.

נפסק: מורכבותה של תביעה המוגשת על ידי בני משפחתו של נפטר בשל פגיעה בו לאחר מותו מעלה שאלות משפטיות, אתיות ומוסריות. חוק איסור לשון הרע כולל התייחסות פרטנית, בסעיף 5 לחוק, לפרסום לשון הרע על נפטר. המחוקק הגביל את היקף ההגנה על שמו של נפטר, כך שלא ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין עילה זו, אלא הסמכות נתונה לרשויות המדינה להגיש כתב אישום, לבקשת בני משפחת הנפטר. אשר לפגיעה בכבוד המת, בתי המשפט הכירו בכך שפגיעה בכבוד המת כורכת בתוכה במקרים מסוימים גם פגיעה באלו החיים, משפחתו ומוקירי זכרו, אולם את פגיעתם ופגיעת בן משפחתם שאיננו בין החיים בגין עילה של לשון הרע יוכלו בני המשפחה לתבוע על ידי פניה לרשויות בבקשה להגשת כתב אישום. כאשר הפגיעה בכבוד המת (או בני משפחתו) נובעת מלשון הרע שפורסם על קרובם שנפטר, לא תתאפשר הגשת תביעה אזרחית. לא ניתן לראות בפגיעה בכבוד המת כמנותקת מפרסום אותו לשון הרע. קביעה כי פגיעה בכבודו של המת בשל פרסום לשון הרע מזכה בפיצוי בהליך אזרחי, יש בה כדי לעקוף את הוראתו המפורשת של סעיף 5 לחוק. דברי הנתבע מעוררים שאט נפש, שעה שנאמרו על חייל צה"ל שמסר נפשו למען הגנה על מדינת ישראל. אמירותיו חורגות מגדר מחלוקת פוליטית והם זלזול בכבודם של חיילי צה"ל שנהרגו תוך הגנה על תושבי המדינה וזלזול ברגשות משפחותיהם. עם זאת, שעה שהמחוקק הגביל בחוק את סמכות ביהמ"ש לדון בתביעה אזרחית לפיצוי בשל לשון הרע שפורסם על הנפטר, ידיו של ביהמ"ש כבולות. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.