בכתב הערעור נשתרבבו הוראות שמיועדות לכלי בינה מלאכותית (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, הנשיא יצחק עמית, 28.12.2025):

העובדות: ערעור על החלטת בית המשפט שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 

נפסק: הבקשה נדחתה. אין במקרה זה נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. בשולי הדברים העיר ביהמ"ש על התשתית ה"משפטית" של הערעור, שכן עיון בו גילה כי החלק הארי של האסמכתאות שאליהן מפנה המערער נעדרות אחיזה במציאות. המערער הפנה ל"פסקי דין" שבהם אין הלימה בין מספר ההליך לזהות הצדדים או לתוכן הנטען, וכן מצוטטים סעיפי חוק שאינם קיימים. מדובר בטעויות שניתן היה להימנע מהן באמצעות בדיקה שטחית ומהירה. דומה גם כי בכתב הערעור נשתרבבו הוראות שמיועדות לכלי בינה מלאכותית ["השתמש בפסקי הדין הללו בערעור שלי, כדי להראות שאני מבין את הכללים"]. מחדלים אלה של המערער הם חמורים. התופעה של הפניה לאסמכתאות בדויות שמקורן בהזיות של כלי בינה מלאכותית, וכן סוגיית המענה השיפוטי ההולם לכך, נדונו בהרחבה. מוטלת חובה על בעלי דין, מיוצגים ושאינם מיוצגים, לוודא כי האסמכתאות שאליהן הם מפנים קיימות ותומכות בטענותיהם. מחדלים מסוג זה עשויים להקים עילה עצמאית לפסיקת הוצאות ואף לדחיית ערעור פסלות. אכן, הבינה המלאכותית טומנת בחובה פוטנציאל לייעל ולטייב, בין היתר, את המלאכה המשפטית. עם זאת, החובה לעשות שימוש מושכל וזהיר בכלים אלה – מוטלת על בעלי דין ובאי-כוחם. המערער ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪.