ביטול פס"ד בתביעת ספאם שניתן בהיעדר הגנה, בכפוף לתשלום הוצאות (החלטה, שלום ת"א, השופט דן סעדון):

העובדות: בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה. התובע הגיש תביעה לפיצוי לפי סעיף 30א(י)(1) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר שטען כי קיבל הודעות בעלות אופי פרסומי מהנתבעת בדוא"ל, ולאחר ששלח לה הודעת סירוב. התביעה הוגשה עבור 69 הודעות שנשלחו לאחר הודעה זו. 

נפסק: כתב התביעה הומצא בהנחתו כדין במשרדה הרשום של הנתבעת לכן יש לדחות את טענת הנתבעת כי יש לבטל את פסק הדין מתוך "חובת הצדק". עם זאת, אין יסוד לפקפק כי כתב התביעה לא הגיע לידיעת הגורמים המוסמכים לכלכל את צעדיה המשפטיים של הנתבעת. מדובר ללא ספק במחדל של הנתבעת, אך הגישה הנוהגת לעניין זה היא סלחנית, כל עוד לא עולה התנהלות הנתבעת כדי זלזול מדעת בביהמ"ש או בבעל הדין היריב. בנסיבות אלו ניתן וראוי לפצות על מחדלי הנתבעת בהוצאות. קשה לאמוד את סיכויי ההגנה (לכאורה) בשלב זה. הנתבעת טענה כי מדובר בתובע "סדרתי", אך בשים לב לכך שתכלית החוק היא להרתיע חברות מפרות, ספק אם ראוי להסיט את הדיון לעבר התנהלות התובע ולא למקדו בהתנהלות הנתבעת. טענת הנתבעת כי התובע הסכים להיכלל ברשימת התפוצה שלה נתקלת באמור בכתב התביעה לפיו התביעה התבססה על הודעות ששוגרו רק לאחר שהתובע גילה בפני הנתבעת את אי רצונו להמשיך לקבל הודעות. הטענה כי התובע לא ביצע פעולה טכנית פשוטה (לחיצה על כפתור "הסר") מעוררת תמיהה ועשויה להשליך על גובה הפיצוי שייפסק לו בסופו של יום. עם זאת, לא ברור עד כמה מעמידה טענה זו הגנה איתנה לנתבעת, בשים לב לכך שהתובע גילה דעתו בצורה מפורשת למדי לפיה הוא מסרב להמשיך לקבל הודעות מן הנתבעת. נראה כי סיכויי ההגנה (לכאורה) אינם ברורים, ולא הוכח כי מקור התקלה בזלזול או התעלמות מדעת. ככל והנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך 3500 ₪, יבוטל פסק הדין והתיק ינותב למותב. לא ישולמו הוצאות, יוותר פסק הדין על כנו.