העליון החמיר את עונשו של מבצע עבירות מין בקטינים, לרבות במרחב הווירטואלי (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים עמית, מינץ ווילנר, 30.10.2025):
העובדות: ערעורים של המדינה ושל המשיב על גזר-דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א, שהשיתו על המשיב עונש של 75 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נלווים, לאחר שהורשע בשורת עבירות מין. באישום הראשון, המשיב, שעבד כסניטר בחדר ניתוח, צילם את איבר מינה החשוף של קטינה, בעודה מורדמת לקראת ניתוח, החזיק בתמונה בטלפון שלו, והעביר אותה לאחד ממחבריו. באישום שני ביצע המשיב עבירות מין בקטינים ממשפחתו ואף תיעד את מעשיו באמצעות הטלפון, והחזיק בו סרטונים ותמונות המתעדים מעשים אלה. באישום שלישי, המשיב החזיק מספר מכשירי טלפון באמצעותם החזיק ופרסם חומרי תועבה ובהם דמויות קטינים, לרבות תוך שימוש באפליקציה ייעודית להעברת מסרים אנונימיים עם משתמשים שונים ששיתפו עמו סרטונים ותמונות ובהם דמויות קטינים. המשיב הורשע בעבירות של מעשים מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, לרבות תוך ניצול מצב של חוסר הכרה; פרסום תועבה ובו דמותו של קטין; שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה; והחזקה וצריכה של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.
נפסק: כדי שערכאת הערעור תתערב בעונש שהושת על נאשם, המקרה צריך להימנות על המקרים החריגים בהם נפלה טעות מהותית בגזר הדין או שנגזר עונש החורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת. מקרה זה נמנה עם המקרים המצדיקים התערבות בדמות החמרה בעונש שהושת על המשיב. בית משפט זה עמד לא פעם על חומרתן הרבה של עבירות מין כלפי קטינים. זאת בין היתר בשל הניצול הבוטה של חולשת הקטינים ותמימותם, ובשל הפגיעה הקשה בנפשם המותירה צלקות ונכות צמיתה לעולמי-עד. לכן הודגש כי יש לנהוג במבצעיהם של מעשים אלה ביד נוקשה ובענישה מרתיעה. לכך מתווספת העובדה שחלק מעבירות המין בוצעו במרחב הווירטואלי, דבר שיש בו כדי להעצים את הפגיעה בנפגעי העבירה [עניין לארי - ע"פ 1216/21].
החומרה הגלומה במעשי המשיב נובעת לא רק מהעבירות המיוחסות לו, אלא גם מנסיבות ביצוען. מדובר באדם חסר גבולות וחסר מעצורים, שהפגין התנהגות מינית ראויה לכל גנאי. המשיב לא בחל בצילום איבר מינה של תינוקת בת 3 ובביצוע מעשים מגונים חמורים בתינוקת בת 9 חודשים ובקטין בן 7. כל זאת תוך ניצול מעמדו וטיב יחסיו עם נפגעי העבירה ובני משפחותיהם לשם ביצוע זממו. המשיב גם לא הסתפק בכך והוסיף להפיץ תמונות וסרטונים שהפיק תוך כדי ביצוע זממו, וכן החזיק וצרך פרסומי תועבה בהיקפים בלתי נתפשים. מדובר במעשים חמורים ביותר, המחייבים ענישה משמעותית שתשקף את הסלידה העמוקה מהם. חומרה זו אינה משתקפת באופן מספק מהעונש שהושת עליו, וזאת גם בהתחשב בכלל השיקולים לקולא שנלקחו בחשבון בגזר הדין. יש להחמיר את עונש המאסר שהוטל על המשיב ל-8 שנים.