דחיית בקשת רשות ערעור על פסיקה בתביעה קטנה בנושא ספאם (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט דרור ארד-אילון, 26.10.2025):
העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בפ"ת [ת"ק 4144-01-24], שדחה את רוב תביעת המבקשת נגד המשיבה (לפיצוי על הפסקת מנוי בחדר כושר ומשלוח דברי פרסומת). בנושא הספאם, נפסק כי היה על המבקשת להשיב "הסר" בלבד, ולא "נא להסיר אותי מרשימת תפוצה". בנוגע ל-5 ההודעות שקיבלה המבקשת לאחר הגשת התביעה נפסק כי היה על המשיבה להסיר את המבקשת מהתפוצה. נקבע כי הודעת איחולי מזל טוב ליום ההולדת אינה דבר פרסומת וגם הודעה על הפסקת מים. לגבי 3 ההודעות הנותרות נפסק כי המשיבה תפצה את המבקשת ב-50 ש"ח להודעה.
נפסק: בקשת רשות הערעור נדחתה. חלק נכבד מטענות המבקשת תוקפות ממצאים עובדתיים מובהקים, לרבות כי המשיבה היתה רשאית להסתמך על הסכמת המבקשת לקבלת דברי פרסום בהסכם שנחתם ושהודעות הפרסום נשלחו על בסיסה בפועל, עד להגשת התביעה. ככלל לא נוהגת ערכאת ערעור להתערב בקביעות עובדתיות, או לתת רשות לערער על כך, וביתר שאת עת מדובר בבקשת רשות ערעור על פס"ד בבימ"ש לתביעות קטנות. אין מקום לחרוג מגישה זו. לא נמצא פגם בהסתמכות המשיבה כדין על ההסכם החתום האחרון, ועל ההסכמה בו לקבלת דברי פרסום בדוא"ל, למצער עד להגשת התביעה. אין מקום להידרש לטענות שהועלו לראשונה בבקשת הרשות לערער, שהן הרחבת חזית מובהקת, כגון דרישת המבקשת לפיצוי על 25 הודעות פרסום, לרבות הודעות שלא נכללו בתביעה ואף לא בפסה"ד. אשר לגובה הפיצוי שנפסק על כל הודעת ספאם, הרי שאף שהסכום אינו על הצד הגבוה, אין מקום להתערב בכך, לאור שיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח.
