התקבלה בקשה לאשר ייצוגית ספאם נגד רשת מכוני כושר (החלטה, שלום ת"א, השופטת אפרת בוסני, 8.10.2025):
העובדות: בקשה לאשר תובענה כייצוגית. המבקש, פעיל בתחום ה"ספאם" בישראל, טען כי המשיבה שלחה דברי הפרסומת ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמענים, מבלי שניתנה אפשרות הסרה כנדרש, ובניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה מפעילה רשת מועדוני כושר. המבקש, שנכנס לאתר המשיבה והשאיר את פרטיו כדי לקבל פרטים על שירותי המשיבה, טען בין היתר כי לא הסכים לקבל דברי פרסומת, ואף לא התבקש לתת את הסכמתו. המשיבה טענה, בין היתר, כי בקשת האישור עולה כדי שימוש ציני פסול במנגנון התובענה הייצוגית, על-ידי יצירת פנייה פיקטיבית שנועדה אך להכשרת הקרקע להגשת התובענה. המשיבה טענה כי אין ממש בטענה שהמבקש 'הוטרד', לאחר שפנה מיוזמתו למשיבה ומסר מרצונו את פרטיו.
נפסק: המקרה בא בגדר פרט 12 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, שקובע שניתן להגיש בהן בקשה לאישור תובענה ייצוגית "תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982". שני המסרונים שהמשיבה שלחה לטלפון של המבקש הם דבר פרסומת כמשמעותו בחוק התקשורת. כך גם עולה מהנוסח הגנרי של ההודעות שנשלחו למבקש, שאינן מנוסחות כממוענות לנמען מסוים. המבקש הצהיר שלא נתן הסכמה למשלוח דברי פרסומת על ידי המשיבה. המשיבה, לה עבר הנטל להוכיח הסכמה זו, לא הציגה ראיה כלשהי לפיה ניתנה הסכמת המבקש, וגרסאותיה המשתנות בעניין נסתרו. בעמוד 'צור קשר' באתר המשיבה, בו הזין המבקש את פרטיו עת שפנה אליה בבקשה לקבלת מידע, אותו מציגה המשיבה בתשובתה כ"הסכמת המבקש להיכנס לרשימת הדיוור", לא צוינה אפשרות למשלוח דברי פרסומת וקבלת הסכמה לכך. כך גם מלמד סרטון תהליך הפנייה שצילם המבקש. בתקנון המשיבה אין התייחסות למשלוח דברי פרסומת.
המשיבה אינה עומדת גם בתנאי סעיף 30א(ג) לחוק התקשורת. המשיבה לא הוכיחה שנמסרה למשיב הודעה שבכוונתה לכלול אותו ברשימת התפוצה שלה, וכן שניתנה למבקש אפשרות סירוב כנדרש בחוק. לגישת המשיבה על הפונה לקבלת מידע על שירותיה ליזום מראש הודעה שהוא אינו מעוניין לקבל דברי פרסומת, למרות היעדר הודעה מצדה שבכוונתה להשתמש בפרטים למשלוח דברי פרסומת, גישה שאין לה עיגון בחוק. אפשרות ההסרה בהודעות ששלחה המשיבה הייתה באמצעות לחיצה על קישור. הקישור אינו נושא את שם המשיבה, ולגביו הבהיר המבקש כי הוא חשש ללחוץ עליו מחשש לווירוסים. לעניין אפשרות הסרה זו נקבע בפסיקה כי דרך זו עלולה להפיץ וירוס מזיק, לגרום לאובדן של מידע יקר, לעלויות הכרוכות בניסיון לשקמו ולעגמת נפש. מפרסם אינו יוצא ידי חובתו במתן אפשרות הסרה באמצעות לחיצה על קישור, בפרט כאשר הוראת סעיף 30א(ד) לחוק התקשורת מחייבת מתן אפשרות הסרה בדרך בה נשלח דבר הפרסומת. למבקש קמה עילת תביעה אישית לכאורה להפרת הוראת סעיפים 30א(ב) ו-30א(ד)(1) לחוק התקשורת, וקיימת אפשרות סבירה שייקבע כי המשיבה הפרה סעיפים אלה.
המבקש עמד ברף הנדרש בשלב זה להוכיח שנגרם לו נזק, קיומה של קבוצה אליה שלחה המשיבה דברי פרסומות שלא בהתאם לחוק ושנגרם להם בשל כך נזק וכן שקיימות שאלות מהותיות משותפות של עובדה ומשפט לחברי הקבוצה שקיימת אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתם. הפסיקה הכירה בקיומו של נזק לא ממוני המזכה בפיצוי כתוצאה משיגור דברי פרסומת שלא בהתאם לחוק. בבקשת האישור טען המבקש כי קבלת דברי הפרסומת הטרידו אותו, גרמה לו לתחושות שליליות, כעס, עוגמת נפש ותסכול וכן לבזבוז זמן וטרחה והפרעה במהלך עבודתו. בשלב זה עמד המבקש בנטל הנדרש להוכחת הנזק שנגרם לו. אמנם המבקש פנה ביוזמתו למשיבה ומסר את פרטיו, אולם הבהיר שלא העלה על דעתו שתשתמש בהם ותשלח לו דברי פרסומת ללא הסכמתו. הגם שמדובר בשני מסרונים, לא מדובר בלקוח של המשיבה אלא במי שהתעניין בשירותיה. בפסיקה נדחתה הטענה כי הנזק שנגרם למי ששוגרו אליהם דברי פרסומת בלא הסכמתם הוא בבחינת "זוטי דברים", בהיות הטענה מתעלמת מההטרדה, הפגיעה בפרטיות ואי הנוחות שהם מנת חלקם של מי שמשוגרים אליהם דברי פרסומת בניגוד לרצונם.
המבקש לא הציג תשתית ראייתית קונקרטית שנגרם נזק לאדם נוסף מלבדו, אך הצליח להניח תשתית ראייתית לכאורית מספקת בשלב זה לכך שהמשיבה שלחה לקבוצת נמענים דברי פרסומת באופן שאינו עולה בקנה אחד עם דרישות חוק התקשורת וכי בשל כך נגרם להם נזק, כי ישנה אפשרות סבירה שמדובר בהתנהלות שיטתית מצד המשיבה שיש בה לתמוך בהנחה שקיימת קבוצה לה שאלה משותפת: האם המשיבה הפרה את חוק התקשורת והאם נגרם לחברי הקבוצה נזק בשל כך, ושקיימת אפשרות סבירה ששאלות אלה יוכרעו לטובת הקבוצה. בשלב המקדמי של אישור התביעה כייצוגית, המבקש אינו נדרש להוכיח את גודלה המדויק של הקבוצה ומאפייניה.
נקיטה בדרך של הגשת תובענה ייצוגית במקרה זה תסייע להרתעת מפרסמים ותתמרץ אותם למלא אחר הוראות חוק התקשורת, ותאפשר לנמענים לממש את זכות הגישה לערכאות גם אם הנזק שנגרם לכל מאחד מהם מועט יחסית. תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. אם יוגשו תביעות אישיות הרי שבתי המשפט יוצפו בהליכים רבים מאד באופן העלול ליצור עומס והכרעות סותרות. ניהול תובענה ייצוגית יאפשר לחברי הקבוצה להביא את עניינם לבירור יעיל וראוי, ולטפל באופן יעיל בהפרה לכאורה המופנית כלפי ציבור רחב של נמענים פוטנציאליים חלף הליכים פרטניים רבים של הנמענים בהיקף כספי מצומצם. קיים יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. היות המבקש תובע סדרתי וכי מייצגיו מגישים דרך קבע תובענות ייצוגיות בעניין משלוח 'ספאם' אין בה כשלעצמה לפגום בתום לבם או ללמד על פסול בהתנהלותם. יש לאשר את הבקשה.