ברכת מזל-טוב אינה אלא כסות לעודד את חברי המועדון לרכוש ממוצרי המשיבה (החלטה, מחוזי חיפה, השופט איל באומגרט, 29.9.2025):
העובדות: בקשה לאשר תובענה כייצוגית. המבקש טען כי המשיבה, העוסקת במכירת ספרים ומוצרים נלווים, שלחה אליו מסרון פרסומי ללא הסכמתו, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה טענה כי שלחה למבקש הודעה אחת בלבד, יום לאחר יום הולדתו (תאריך שציין בטופס הרישום למועדון הלקוחות שלה), על-מנת ליידע אותו על זכאות להנחת 10% על כל רכישה במהלך חודש הולדתו. המשיבה טענה, בין היתר, כי מדובר בהודעת שירות ולא בדבר פרסומת, וכי היתה רשאית לשלוח את ההודעה לפי סעיף 30א(ג) לחוק.
נפסק: קשה להלום את עמדת המשיבה כי ההודעה שירותית. ברכת מזל-טוב ליום ההולדת אינה אלא כסות לעודד את חברי המועדון לרכוש את מוצרי המשיבה. בהודעה צוין שניתן לממש את ההטבה בחנויות ובאתר המשיבה, עם קישור לאתר. ההודעה, באמצעות הקישור, מעודדת לקוחות, גם אם בדרך עקיפה, להיכנס לאתר ולהוציא כספים. בניגוד לפסיקה אליה הפנתה המשיבה, המרכיב האינפורמטיבי בהודעה, שהוא ברכת מזל טוב, אינו אלא תירוץ לעודד הוצאת כסף ולכן ההודעה היא "דבר פרסומת". אין לאפשר את טענת המשיבה כי המבקש הסכים לקבל הודעות פרסומות מכוח הסכמתו לתקנון מועדון החברים. סעיף 30א(ב) לחוק מחייב לקבל הסכמה מפורשת מראש של הנמען. הסכמה מפורשת כשמה כן היא – מפורשת. אין לאפשר הסכמה מוטמעת. המבקש ביקש במפורש, על גבי טופס הצטרפותו למועדון, שלא לקבל דברי פרסומת. בקשה זו גוברת על אישור כללי וגורף של תקנון הכולל סעיף של הסכמה לקבלת דברי פרסומת. משכך, התנאי השני של סעיף 30א(ג) אינו מתקיים. על כן, בהיעדר התקיימות התנאי השני ("המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן"), ומבלי להידרש לשאר התנאים, המסקנה היא שהחריג בסעיף 30א(ג) אינו חל.
בפסיקה נקבע כי אין להחיל את העיקרון העצמאי של זוטי דברים (סעיף 4 לפקודת הנזיקין) על תובענות ייצוגיות. עם זאת, ניתן להתחשב בשיקולים העומדים בבסיס ההגנה בבחינת תנאי סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות. המבקש סירב מפורשות לקבל דברי פרסומת והמשיבה התעלמה מבקשתו ושלחה לו את ההודעה. על המבקש הנטל להוכיח התקיימות קבוצה שקיבלה את דבר הפרסומת ללא הסכמה. אין אלא להפנות להודאת המשיבה לפיה מועדון החברים מונה רבים והיא שולחת את ההודעה גם לחברי מועדון שהודיעו על סירוב לקבל דבר פרסומת. הינה כי כן לפנינו קבוצה. קשה לקבוע, בשלב זה של ההליך, כי מנקודת מבט קבוצתית, רוב חברי הקבוצה לא היו מגישים תביעה בגין ההודעה מושא בקשת האישור. בחינת טענת "זוטי דברים" בהתאם לשיקולים בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, מובילה למסקנה כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. אין זה הוגן וצודק, בשלב זה של ההליך, לחסום את זכות המבקש וזכותם של חברי הקבוצה להוכיח את טענותיהם. מתקיימים אף יתר התנאים לאישורה של התובענה כייצוגית ובקשת האישור מתקבלת.