למעט הודעה אחת, התובע לא הראה כי הנתבעת שיגרה אליו הודעות ללא הסכמה (פסק-דין, שלום הרצליה, השופט דוד יצחק, 16.9.2025):
העובדות: התובע התקשר עם הנתבעת 1 בהסכם לרכישת דירה חדשה בפרויקט בירושלים. הנתבעת 2 שימשה כקבלן המבצע של הפרויקט. התובע הגיש תביעה למתן צו עשה לבצע תיקונים בדירה שרכש וכן תביעה כספית בטענה לנזקים שנגרמו בשל ליקויי בניה בדירה, וכן דרישה לפיצוי על הודעות "ספאם" שלטענת התובע שלחה לו הנתבעת 1, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעות כפרו בטענות התובע וטענו, בין היתר, ההודעות נשלחו לתובע על רקע פניותיו היזומות לנתבעת 1, במסגרתן השאיר את פרטיו לצורך קבלת מידע על פרויקטים שלה.
נפסק (תמצית זו עוסקת בנושא ה"ספאם" בלבד): למעט הודעה אחת, לא עלה בידי התובע להראות כי הנתבעת שיגרה אליו הודעות מבלי לקבל את הסכמתו. מלבד הסכמי המכר בהם התובע הביע את הסכמתו המפורשת לקבלת דיוור מהנתבעת, נרשם התובע מרצונו החופשי לקבלת דיוור פרסומי מהנתבעת. התובע טען כי שלח לנתבעת מספר רב של בקשות הסרה, אולם לתצהירו צורפו שתי בקשות הסרה. לא נמצאו בקשות הסרה נוספות. לאחר בקשת ההסרה הראשונה נשלחה אל התובע הודעת פרסום אחת. בתשובה להודעה זו, שלח התובע את הודעת ההסרה השנייה. בהמשך, התובע חזר על הסכמתו בהסכם מכר נוסף. גם לאחר הודעת ההסרה השנייה, התובע שב ופנה לנתבעת באמצעות מודעות פרסומת, בבקשה לקבלת פרטים על פרויקטים שבשיווקה. בעקבות פניותיו נתקבלו אצל התובע הודעות נוספות. הנתבעת אחראית למשלוח הודעה אחת שנשלחה בניגוד לחוק התקשורת ללא הסכמת התובע, לאחר ששלח בקשת הסרה. התנהלות התובע, כפי שבאה לידי ביטוי בפניותיו הרבות לנתבעת לקבלת פרטים נוספים על פרויקטים, אינה עולה בקנה אחד עם התנהגות סבירה של מי שחפץ להיגרע מרשימת הדיוור גרידא. פיצוי בסך 700 ₪ הוא סביר בנסיבות העניין.