הצעות השדרוג במסרונים העוסקים במשלוח הן דבר פרסומת (החלטה, שלום ראשל"צ, השופט רפי ארניה, 7.9.2025):
העובדות: המשיבה היא חברה העוסקת במסירת טובין שהוזמנו מאתרי סחר אלקטרוני ברחבי העולם, על-ידי לקוחות מישראל. המבקשים טענו כי המשיבה הפרה את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, והגישו בקשה לאשר את התובענה כייצוגית. טענות המבקשים התמקדו בהצעות שדרוג במסרונים שקיבלו, בהם הציעה המשיבה לשנות את אופן איסוף המשלוח שהזמינו, מאיסוף עצמאי לשליחות "עד הבית", בתוספת תשלום. המשיבה טענה, בין היתר, כי המסרונים אינם "דבר פרסומת", שכן לא נשלחו באופן מסחרי ורנדומלי, אלא רק לנמענים ספציפיים שרכשו טובין מאתרי סחר בסין.
נפסק: מסר המופץ באופן מסחרי ייחשב כדבר פרסומת בהתאם למטרת הפצתו, ככל שבבסיסו של המסר ניצבת תכלית של עידוד רכישה או הוצאה של כספים. המבקשים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח שקיימת אפשרות סבירה לכך שהצעת השדרוג היא "דבר פרסומת". לשון הצעת השדרוג פונה לקהל רחב של נמענים. ההצעה מנוסחת באופן כללי, אחיד ובלתי מסוים, ותכליתה לעודד רכישת שירות בתשלום, המשדרג את מיקום קבלת החבילה. תוכן המסרונים אינו כולל ערך אינפורמטיבי בנוגע למשלוח הטובין שהוזמנו, ועיקר האינפורמציה בהם נוגעת להצעת השדרוג. המשיבה שלחה מספר מסרונים לכל לקוח, לכל הזמנה. אינטנסיביות זו מחזקת את ההנחה כי תכליתם מסחרית גרידא. המבקשים לא התקשרו ישירות עם המשיבה, או ביקשו ממנה לדוור את הטובין לישראל. התקשרות המבקשים היתה עם אתרי הסחר בלבד, מהם המבקשים הזמינו את הטובין. המשיבה קיבלה את פרטי המבקשים מאתרי הסחר, וניצלה מידע זה, שנועד ליידוע המבקשים בנוגע למיקום נקודת האיסוף והגעת המשלוח אליה, שהוא המידע היחידי שהמשיבה היתה חייבת לתת למבקשים, לניסיון להשאה עודפת של הכנסותיה באמצעות הצעת השדרוג. תכלית המסרון היא ליצור התקשרות חדשה, יש מאין, בין המבקשים למשיבה, לפיה המשיבה תמציא את הטובין לבית המבקשים בתמורה נוספת.
מאחר ואין חולק שהמבקשים מעולם לא נתנו הסכמתם לקבל דברי פרסומת מהמשיבה, הרי שקיימת אפשרות סבירה לכך שעומדת להם עילת תביעה לכאורה בגין הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת. קיימת אפשרות סבירה שייקבע שלחברי הקבוצה נגרם נזק מהצעת השדרוג במסרונים, אם כי בסכומים קטנים יחסית, שאין בהם להצדיק הגשת תביעות אישיות. התובענה מקיימת את תכליות מוסד התובענות הייצוגיות, ובהיעדר ראיה סותרת, נראה כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. המשיבה לא עמדה בנטל המשני המוטל עליה להוכיח שמרביתם המכרעת של נמעני המסרונים לא היו מגישים או מצטרפים לתובענה ייצוגית זו, עקב היות נזקיהם זניחים. לשאלת משלוח המסרונים בתקופת מגפת הקורונה אין חשיבות מיוחדת. הקושי שהיה קיים בתקופה אינו מאיין את החובות הקבועות בדין. אין להקנות עילת תביעה למי שהסכים להצעת השדרוג והשתמש בשירות שהציעה המשיבה במסרונים. זאת, אף שהמסרונים נשלחו אליו ללא הסכמתו, ולכאורה הוא זכאי להיכלל בקבוצה המיוצגת. בקשת האישור התקבלה. המשיבה תישא בהוצאות בסך 20,000 ש"ח.