גם אם התובע בחר לחשוף עצמו בעירום מלא בציבור, אין לראות בכך ויתור גורף על פרטיותו (פסק-דין, שלום אשדוד, השופטת רוני סלע, 16.9.2025):

העובדות: התובע שהה בחוף ים ציבורי, כשהוא בעירום מלא. הנתבע צילם את התובע והעלה בעמוד הפייסבוק שלו פוסט בנושא. התובע טען, בין היתר, כי הנתבע פגע בפרטיותו ופרסם עליו לשון הרע, לאחר שצילם אותו ללא הסכמתו במערומיו בחוף, ופרסם את תמונותיו ברשתות החברתיות. הנתבע טען, בין היתר, כי התובע הוא שבחר לחשוף את גופו העירום בחוף ים ציבורי.

נפסק: הנתבע פרסם בעמוד הפייסבוק שלו סרטון בו נראה התובע שוכב על החוף ללא חלק תחתון (סרטון 3) וסרטון בו נראה התובע כשהוא נעצר על ידי השיטור העירוני (סרטון 2). התובע בחר מיוזמתו לחשוף את גופו באופן מלא ברשות הרבים, להימצא ולהתהלך בחוף הים עירום לחלוטין. למרות הקושי הלא מבוטל שמעוררת התנהלות התובע, בנסיבות העניין עולה הפרסום כדי פגיעה בפרטיות. אין בעובדה שמדובר בחוף לא מוכרז כדי לשנות מהמסקנה שמדובר בצילום ברשות הרבים. הגישה לחוף בו שהה התובע חופשית ופתוחה והוא אינו חוף פרטי סגור. אין בסרטון 2 פגיעה בפרטיות התובע, שכן הוא נראה בו לבוש בחלק תחתון, מכוסה במגבת, והוא משוחח עם שוטרים שנחזים להיות מהפיקוח העירוני, והדברים מתנהלים על מי מנוחות. אין בו כדי להשפיל או לבזות את התובע לפי סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות. שונים הדברים לגבי סרטון 3, בו נראה התובע כשהוא במערומיו, ללא כל טשטוש.

נקודת המוצא היא כי חשיפת איבריו המוצנעים של אדם בפומבי, היא מהדברים המובהקים הנכללים בערך "צנעת הפרט" שעליהם בא חוק הגנת הפרטיות להגן. התובע צולם כשהוא שוכב ליד החוף עירום, וסרטון זה פורסם לצד סרטון שבו פניו נראות בבירור. אצל חלק גדול מהציבור יתקבל דבר הפרסום של התובע באופן האמור באופן משפיל ומבזה. אמנם התובע בחר מיוזמתו לחשוף את מבושיו בפומבי, וניתן לומר כי אינו מייחס כלל חשיבות לנורמה המקובלת החברתית. יחד עם זאת, במבחן האובייקטיבי ובנסיבות הפרסום, אצל מרבית הציבור הדבר ייתפס באופן משפיל ומבזה. התובע אמנם חשף את גופו העירום בפני קהל המתרחצים בחוף הים הספציפי, אולם בהעלאת התיעוד החזותי לרשת, חשף הנתבע את צילומי התובע בפני קהלים פוטנציאליים נוספים.

גם אם התנהלות התובע - שבחר לחשוף עצמו בעירום מלא בציבור - אינה ראויה ואינה מקובלת, אין לראות בכך משום ויתור גורף ומוחלט על פרטיותו והסכמה מכללא לפרסום צילומיו בעירום, כשפניו ואזור איבר מינו אינם מטושטשים, ברשת האינטרנט בדף הפייסבוק של הנתבע – רשת חברתית רחבת היקף, ובאופן שגלוי לכלל הציבור, וחשוף למשתמשים רבים. הנתבע פגע בפרטיות התובע לפי סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות. פרסום הסרטון הוא גם לשון הרע כלפי התובע. לנתבע לא עומדות ההגנות שבחוק הגנת הפרטיות ובחוק איסור לשון הרע. לא מדובר בסרטון שיש לו חשיבות או תועלת ציבורית כלשהי. לא ניתן להיפרע פעמיים על הפרסום עצמו, גם בעילה של לשון הרע וגם בעילה של פגיעה בפרטיות. הנתבע יפצה את התובע ב-10,000 ש"ח ויישא בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.