לתובע עצמו היה חלק משמעותי ואף אינטרס בהמשך קבלת ההודעות (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשם מיכאל שמפל, 21.8.2025):
העובדות: התובע טען, בין היתר, כי הנתבע שלח אליו הודעות פרסומת תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר שנרשם לקבל מדריך חינמי בנושא שיפור הראייה, אך לא אישר קבלת דברי פרסומת. הנתבע טען, בין היתר, שהתובע משתמש לרעה בהליכי משפט ופועל בחוסר תום לב, שכן נרשם מיוזמתו וביודעין לקבלת המדריך והודעות דוא"ל, כשמטרתו העיקרית היא לאתר עילת תביעה ולהפיק מכך רווח כספי.
נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה ובשיעור נמוך. התובע אכן מגדיר עצמו כ'לוחם' בתופעת הספאם, ואף פירט את היקף פעילותו הנרחבת בתחום זה. אין הוא מסתיר את ההליכים המשפטיים שניהל נגד עסקים שלטענתו הפרו את הדין. הפסיקה פירשה את המונח "דבר פרסומת" בהתאם לתכלית החוק ולמטרותיו, כהגדרה רחבה. לצורך בחינת הודעה כ"דבר פרסומת" יש להתמקד במטרת ההודעה ולא באופן שבו נמען סביר היה מבין אותה. מסרים שנועדו, אף בעקיפין או בדרכים מרומזות, לעודד התקשרות עסקית או הוצאת כספים – ייחשבו כדבר פרסומת. עיון בהודעות שנשלחו מעלה כי מדובר בפרסומת או בפרסומת עקיפה של הנתבע, שגם לא הוכיח כי התובע נתן את הסכמתו לקבלת חומר פרסומי. ההודעות שנשלחו לתובע אינן עומדות בדרישת סעיף 30א(ה)(1), אך יש ליתן את הדעת לכך כי חרף האפשרות שניתנה לתובע להסיר את עצמו מרשימת הדיוור, אפשרות שהופיעה בכל אחת מתוך 17 ההודעות שנשלחו אליו, הוא בחר שלא לעשות כן, ולא ברור מדוע. התנהגות שלא בתום לב מצד הנמען, עשויה להשליך גם על היקף הפיצוי המגיע לו.
בנוסף, בעוד שהתובע נרשם לקבלת המדריך באמצעות כתובת דוא"ל אחת, את פניותיו לגבי תיקון ההפרות שיגר מכתובת דוא"ל אחרת, שכלל לא הופיעה ברשימת התפוצה של הנתבע. התנהלות זו מלמדת כי לתובע עצמו היה חלק משמעותי ואף אינטרס בהמשך קבלת ההודעות. מטרותיו של התובע אינן ברורות והן מעלות סימני שאלה באשר לטענתו בעניין רצונו העז להיאבק בתופעת הספאם. אין להוציא מכלל אפשרות כי אחת ממטרות התובע היא, בין היתר, איסוף מכוון של הודעות מפרות, מתוך מטרה כלכלית, כטענת הנתבע. התנהלות התובע לוקה בחוסר תום לב ויש להעמיד את גובה הפיצוי על 50 ש"ח לכל הודעה. אשר להצגת פרטי הנתבע, מקום בו המפרסם עמד בתכלית החוק והציג בפני הנמען את הפרטים המהותיים לשם יצירת קשר עמו, אין לייחס חשיבות עודפת לחסרון טכני שאין בו כדי לפגוע בזכויותיו של הנמען או למנוע ממנו את מימוש זכותו. הנתבע יפצה את התובע ב-850 ש"ח ובהוצאות בסך 250 ש"ח.