הוצאות אישיות לעו"ד על שימוש בכלי בינה מלאכותית ללא בדיקה או ביקורת (פסק-דין, שלום ב"ש, השופט מנחם שח"ק, 1.9.2025):

העובדות: תביעה בשאלה האם הנתבע התחייב לשלם לתובעת, כערב, חובות שיצרה כלפיה חברה אחרת. בשולי פסק הדין ולאחר ההכרעה בהליך, התייחס ביהמ"ש בהרחבה גם לעובדה כי סיכומי הנתבע כללו אסמכתאות שהן בדיות בינה מלאכותית.

נפסק: התביעה נדחתה. יש לתת את הדעת לליקוי חמור ומהותי של ב"כ הנתבע בשלב הסיכומים. ניתן להניח בוודאות קרובה כי מדובר ב"פסיקה" בדויה, שיוצרתה, הורתה ויולדתה היא מערכת בינה מלאכותית כזו או אחרת, מתוך אלו שהפכו לכלי עזר מרכזיים בתחומים שונים, לרבות התחום המשפטי. ביהמ"ש העליון נתן דעתו לתופעה, ההולכת ומתרחבת, של שימוש של עו"ד בכלי בינה מלאכותית לעריכת כתבי טענות, מבלי לבדוק די הצורך את מידת האמינות של המקורות והאזכורים בפלט המתקבל מן הכלי. ביהמ"ש העליון אף פירט כלים המצויים בידי ביהמ"ש להתמודדות עם התופעה, לרבות שלילת הסעד המבוקש על ידי מי שכושל בהצגת מקורות כוזבים, העברת הנושא ללשכת עוה"ד וחיוב בהוצאות אישיות. 

מאז פסיקת העליון חלפו חודשים ארוכים, וקשה להמעיט מהחומרה בהגשת סיכומים שכוללים אזכורי פסיקה רבים שהתבררו כעורבא פרח, ואף ציטוטים שלא נכללו מעולם בפסיקה כלשהי שאינה פרי דמיון של הבינה המלאכותית. ההסבר שניתן אינו מניח את הדעת כלל. גם אם אכן דובר במסמך שניסח מתמחה, לא ניתן לייחס למתמחה את האחריות לכך שהמסמך הוגש כפי שהוא ללא עריכה וללא בדיקה, ועוה"ד אינו יכול להסיר מעצמו אחריות למצב שנוצר. הימנעות מנקיטת כל סנקציה כלפי ב"כ הנתבע תחטא מהותית לחובת ביהמ"ש להוקיע שימוש בלתי אחראי בכלי בינה מלאכותית על ידי עו"ד בניסוח כתבי טענות, ותיצור תמריץ שלילי לעו"ד לעשות את הדרוש כדי למנוע הישנות מקרים מעין זה. ההישענות על בינה מלאכותית חוסכת זמן ומשאבים רבים, וגדול הפיתוי להסתמך עליה ללא בדיקה יסודית ומלאה. ביהמ"ש, כשמוגש לו כתב טענות הנשען על כלי בינה מלאכותית, שלא נבדק כל צורכו או כלל, והוגש כשהוא רצוף אזכורי שווא, חובתו לעשות את הדרוש על מנת שלהבא תתעמעם עוצמת הפיתוי. ב"כ הנתבע אישית ישלם לאוצר המדינה הוצאות של 7,500 ש"ח, בגין השימוש בכלי בינה מלאכותית ללא בבדיקה וללא ביקורת.