מסמך שהוגש אלקטרונית ביום חול, לאחר 17:00, יש לראותו כאילו הומצא ביום החול שלאחריו (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט יחיאל כשר, 7.8.2025):
העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בי-ם [רע"א 1524-06-24], שדחתה בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום י-ם, שעסק בבקשות רשות ערעור על החלטות ההוצאה לפועל [רער"צ 29043-04-23 ו-רער"צ 51038-12-21] - וזאת מחמת איחור בהגשת בקשת רשות הערעור ובהיעדר בקשת אורכה. 60 הימים במהלכם ניתן היה להגיש בקשת רשות ערעור, על פס"ד שהומצא ביום 20.3.2024, הסתיימו ביום 27.5.2024.
ביהמ"ש המחוזי מחק את בקשת רשות הערעור, בשל איחור בן יום בהגשתה, שכן הגשה באמצעות 'נט המשפט' לאחר השעה 17:00 נחשבת להגשה למחרת היום (לפי תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018) עוד נפסק כי מאז כניסת התקנות החדשות לתוקף הוכפל פרק הזמן להגשת בקשת רשות ערעור, כאשר ניתן לצפות בהחלטות סמוך ממש לנתינתם, וכי איחור בן יום אחד בהגשת ערעור ייחשב לאיחור שיצדיק את סילוק הערעור מטעם זה. נקבע כי מי שבוחר למצות את מלוא התקופה ולהגיש את הליך הערעור בדקה האחרונה ממש, מסתכן כי יחמיץ את השעה באופן שיביא לסילוק ההליך, רק מחמת איחור זה. מכאן בקשת רשות הערעור לביהמ"ש העליון.
נפסק: דין הבקשה להידחות. ההחלטה נושא הבקשה היא החלטה הדוחה בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", מחמת איחור בהגשתה. בקשה הדוחה ערעור, מחמת איחור בהגשתו, היא "החלטה אחרת". מתעוררת השאלה מהו סטנדרט הביקורת המתאים לבחינת בקשת הרשות לערער: האם של בקשת רשות ערעור ב"גלגול שני", נוכח העובדה שמדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה אחרת, או של "גלגול רביעי", בשים לב לכך שמדובר בערכאה הרביעית הנדרשת לעניינם של הצדדים. ביהמ"ש לא הכריע בכך וקבע כי אף אם יבחן את הבקשה תחת הסטנדרט המחמיר פחות, עדיין אין מקום להתערבות ביהמ"ש.
יש לדחות את טענת המבקשים כי שגה ביהמ"ש המחוזי בקבעו כי הגשה באמצעות "נט המשפט" שבוצעה אחרי השעה 17:00, שקולה להגשה ביום שלמחרת. לפי תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מסמך שהוגש אלקטרונית ביום חול, לאחר השעה 17:00, יש לראותו כאילו הומצא ביום החול שלאחריו. הוראה זו הוחלה בפסיקה גם ביחס למועד הגשתו של כתב בית דין לביהמ"ש. צדק ביהמ"ש המחוזי כשקבע שהגשת בקשת רשות הערעור לאחר השעה 17:00 כמוה כהגשה ביום שלמחרת.
יש לדחות גם את טענת המבקשים כי יש למנות את המועד שממנו נספרת התקופה שעמדה לרשותם לפתוח בהליך ערעורי, ממועד ההמצאה של פסק דינו של ביהמ"ש השלום, להבדיל ממועד העיון בו על-ידי בא-כוחם. חריג לכלל ההמצאה הוא "חריג הידיעה", לפיו, כאשר אין ספק כי החלטה שיפוטית הובאה לידי בעל הדין, מניין הימים להגשת הליך ערעורי יחל מיום הידיעה. בנסיבות שבהן קיים תיעוד במערכת 'נט המשפט' בדבר צפייה יזומה בהחלטה, הנטל להוכיח כי אין מקום להחיל את חריג הידיעה יוטל על בעל הדין שתועד כמי שצפה באופן יזום בהחלטה השיפוטית, ועליו לספק הסברים מפורטים ונימוקים משכנעים. המבקשים לא הציגו טעמים כאלו.