הוצאות מוגברות בשל הפניה לאסמכתאות בדויות (החלטה, משפחה פ"ת, השופטת אליה נוס, 3.7.2025):

העובדות: בקשה להורות על החלפת מנהל עיזבון, לפי חוק הירושה. בתגובה לבקשה טען מנהל העיזבון, בין היתר, כי כל פסקי הדין וציטוטי המלומדים שהובאו בבקשה הומצאו, וכי לכל הפחות מראי המקום שלהם הומצאו. 

נפסק: הבקשה להחלפת מנהל העיזבון נדחתה, לאחר שנקבע כי לא נמצא דופי בהתנהלותו או כי פעל שלא במסגרת תפקידו או בחריגה מסמכות. בשולי ההחלטה ציין ביהמ"ש כי חיפוש אחר הפסיקה והספרות שבבקשה במאגרי המידע - העלה חרס - שעה שאף לא אחד מפסקי הדין, כמו גם מכתבי המלומדים, לא נמצא. ב"כ המבקש ציטט ואף הדגיש פסקי דין וספרות על מנת לדייק ולהצביע בפני ביהמ"ש על המקור למתן הסעד המבוקש. הפנייה זו ל"ציטוט" שאינו קיים כלל היא חמורה ביותר. גם הניסיון לעתור לכך שציטוטים אלה ימחקו, בדיעבד, שכן הם מיותרים לאור עמדת המשיבים, אין בו כדי לרפא התנהלות חמורה זו. ערכאות שיפוטיות שונות נתנו לאחרונה דעתן לאזכורים של פסיקה בכתבי בי-דין וכן בהפניות להלכות משפטיות אשר התברר כי אינן קיימות כלל, לרבות במקרים בהם התרשם המותב כי עורכי הדין הסתמכו בניסוח כתבי הטענות על אתרים מבוססי בינה מלאכותית [עניין פלונית - בג"ץ 38379-12-24]. המבקש חויב בהוצאות מוגברות, בסך של 3,000 ש"ח לטובת המשיבים ו-4,000 ש"ח לטובת מנהל העיזבון [קובץ ההחלטה - באדיבות המאגר המשפטי "נבו"].