חילופי ה"ממים" בקבוצת הפייסבוק הובילו לתביעת לשון הרע (פסק-דין, שלום י-ם, השופט רועי גרוסברגר, 20.7.2025):

העובדות: תביעת לשון הרע. כשנה לאחר אירועי ה-7.10 ובעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", העלה הנתבע "מם" (meme) בקבוצת הפייסבוק "ממים של פוליטיקה", בה חברים כ-28,000 איש, שבעקבותיו התפתח שיח בקבוצה, שהתדרדר לחילופי מהלומות מילוליות שנכתבו כתגובות. התובע טען כי הכינויים שבהם כינה אותו הנתבע הם לשון הרע כלפיו. הנתבע טען כי מדובר במעשה של מה בכך שהתובע הוציא מכל פרופורציה וכי מדובר באמירה שאינה יוצאת מגדר הרגיל בדיון פוליטי. 

נפסק: הפגיעה הטמונה בביטויים נשוא התביעה היא רבה, והמסקנה כי מדובר בביטויים העולים כדי לשון הרע, זועקת מאליה. לצורך היותו של פרסום בגדר "לשון הרע", ביטוי משפיל לא חייב להיות משכנע באמיתותו העובדתית במובנו המילולי של הביטוי, וביזויו של אדם יכול שיתקיים על דרך של הטחת כינויי גנאי שאינם מתיימרים לשקף מציאות עובדתית לאשורה. טענת הנתבע שלפיה מי שנחשף לפרסום לא יסבור באמת ובתמים שהתובע הוא "חמאסניק", "תומך נוחבות" או "תומך טרור" פשוטו כמשמעו, אין בה כשלעצמה כדי ליטול את העוקץ מהאלמנט הדיבתי שבפרסום. לנתבע לא עומדות הגנות חוק איסור לשון הרע. הנתבע אישר כי אמירתו נאמרה כאמצעי רטורי, במכוון, בלהט הרגע ומתוך כעס. קיים קושי אינהרנטי לייחס לנתבע תום לב, שהרי ככלל, כוונת זדון ותום לב אינם דרים בכפיפה אחת.

היותו של פרסום בעל הקשר פוליטי, והשמעתו בקבוצת פייסבוק שבה אנשים מביעים דעתם על נושאים פוליטיים, משליך על עוצמת ההגנה שתוענק לו. בד בבד, העובדה שביטוי כלשהו נאמר בהקשר ציבורי-פוליטי, אינה מקנה למפרסם חסינות מפני תביעת לשון הרע. גם אם בקבוצת הפייסבוק קיומו של שיח בוטה ועוקצני אינו מחזה נדיר, אין בכך כדי להקנות לחברי הקבוצה רישיון להשפיל ולבזות חבר קבוצה אחר. אין לקבל את הטענה כי עצם ההשתתפות בשיח הפוליטי בקבוצה מהווה מעין הסכמה מכללא של כל משתתף לספוג נאצות וכינויים מעליבים ומשפילים. הנתבע יפצה את התובע ב-12,000 ש"ח בתוספת הוצאות בסך 3,000 ש"ח.