העיתונאי אורי משגב יפצה את השר עמיחי שיקלי על ציוצים שפרסם בטוויטר (פסק-דין, שלום הרצליה, השופט דוד יצחק, 9.6.2025):

העובדות: התובע כיהן במועדים הרלבנטיים כשר בממשלה מטעם "הליכוד". הנתבע הוא עיתונאי ובעל טור דעה בעיתון "הארץ". התובע הגיש תביעת לשון הרע נגד הנתבע, שעילה בשלושה "ציוצים" של הנתבע ב"טוויטר" (כיום X). התובע טען כי הפרסומים הם שקר מוחלט, במסגרתם ביקש הנתבע להאשים אותו, ללא כל ראיה, כי על אף שקראו לו לחזור מחופשה בכדי להשתתף בלחימה עם יחידתו במלחמת לבנון השנייה, הוא סירב לעשות כן. הנתבע כפר בטענות התובע וטען כי מדובר בתביעת השתקה שנועדה למנוע חופש ביטוי של אזרח מהשורה, בבואו לבקר שר בממשלה על התבטאויותיו במסגרת תפקידו. 

נפסק: הפרסומים עונים להגדרת לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע. הקורא הסביר של הפרסומים אינו יכול שלא להתרשם מהמסר המתקבל ולפיו התובע שהה בחופשה בחו"ל, התקשרו אליו מהיחידה על מנת שיחזור מהחופשה, אולם זה בחר להישאר בחופשה ולא לחזור ולקחת חלק בלחימה. אין חולק כי היה בפרסומים עניין ציבורי. לא הוכח כי התקשרו לתובע מהיחידה לחזור מהחופשה כנטען בפרסום. לא הוכח שהתקשרו ונערכה שיחה עם התובע וגם לא הוכח שהיה ניסיון להתקשר לתובע ללא הצלחה כטענת הנתבע. די בכך כדי לשלול את הגנת אמת בפרסום. אשר להגנת תום הלב המבוססת על הבעת דעה, הטענה כי אמירה מסוימת מוגנת בשל היותה "הבעת דעה" צריכה להיבחן היטב ולעמוד על השאלה האם מדובר באמירה המגלה את דעתו של המפרסם, או שמא מדובר באמירה עובדתית המתייחסת לבעל הדין הנפגע. האם מדובר בדעתו או פרשנותו של המפרסם, או שמא במסירת ידיעה אינפורמטיבית.

הפרסום המתייחס לקיומה של שיחת טלפון בין היחידה לתובע אינה נופלת בגדר הבעת דעה. מדובר במידע אינפורמטיבי שניתן לאשש או להפריך. הנתבע יכל להשמיט את הרכיב העובדתי, ובכך להפוך את הפרסום לביקורת ערכית והבעת דעה אישית על ההתנהלות שהוא מבקש לייחס לתובע. הנתבע יצר מצג לפיו התובע משתמט או מתחמק כמצג עובדתי, ולא כהבעת דעה ערכית באשר לאופן שבו היה צריך לטעמו לפעול. לא עומדת לנתבע הגנת תום הלב. יש לראות את הפרסומים כפרסום אחד המצדיק פיצוי אחד. הנתבע ישלם לתובע 20,000 ש"ח ובשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח.