שאלת הסמכות המקומית בהלייך ייצוגי שעניינו בסחר באינטרנט (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופטת יעל מושקוביץ, 26.6.2025):
העובדות: בקשת המשיבה להעברת הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית שהוגשה נגדה, לביהמ"ש המחוזי בת"א, לפי תניית שיפוט ייחודית בהסכם בין הצדדים. המבקשת מנהלת עמוד פייסבוק לפרסום דברי יצירה ואמנות, ובמסגרת זו התקשרה עם המשיבה, חברה ישראלית בתחום בניית אתרים, המציעה ללקוחותיה שירות לשימוש בתוכנות המספקות פלטפורמות וכלי עזר לבניית וניהול אתרים. המבקשת טענה בבקשת האישור כי למשיבה מדיניות הכופה על צרכנים חידוש אוטומטי של המנוי באמצעות תנאי מקפח בחוזה אחיד, ללא קבלת הסכמה מפורשת קודם לכן, בניגוד לחוק הגנת הצרכן ולחוק החוזים האחידים. המשיבה כפרה בטענות המבקשת בבקשת האישור. המבקשת טענה שלביהמ"ש במחוז מרכז נתונה סמכות מקומית לברר את בקשת האישור, משום שהמשיבה היא חברה גלובלית המתקשרת ונותנת שירותים באינטרנט.
נפסק: יש לקבל את הבקשה ולהעביר את ההליך לביהמ"ש המחוזי בת"א, בהתאם להוראת תקנה 7(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, מחילה את תקנות סדר הדין האזרחי על ההליך הייצוגי בכל ענין שלא הוסדר במפורש בחוק תובענות ייצוגיות או בתקנות תובענות ייצוגיות. יש לבחון את סמכות השיפוט בהתאם לתקנה 7 לתקנות, ובהמשך לבחון האם העובדה כי מדובר בהליך ייצוגי, משנה מהמסקנה אליה ניתן להגיע, בהינתן העובדה כי סמכות השיפוט המקומית בהליך ייצוגי נבחנת אף בהתאם למאפייני הקבוצה.
ההתקשרות נעשתה בהסכם אחיד, בו נקבעה תניית שיפוט לבתי המשפט בת"א (לצורך סעדים זמניים בלבד במקרים דחופים וחריגים ניתן יהיה לפנות אף לערכאות אחרות). תניית השיפוט הקובעת סמכות שיפוט בת"א אינה תנייה מקפחת. בכל הנוגע לעניינה האישי של התובעת, קשה להסכין עם קביעה כי תניית שיפוט בת"א עלולה להרתיעה מעמידה על זכויותה מקום בו היא עצמה מתגוררת בעיר. ענין לנו בהליך ייצוגי, שבו כבר נקבע כי אף מקום בו תניית השיפוט עשויה להערים קשיים (שלא כבמקרה זה), מבחן ההתרעה מתעמעם. אף בבחינת עניינה של הקבוצה לא ניתן לטעון כי מדובר בתניה מקפחת.
דומה שמתקיימים מאפיינים של סחר באינטרנט. ההתקשרות עם המשיבה נעשתה באינטרנט; השירות שנרכש הוא תוספים, פלטפורמות וכלי עזר לעיצוב וניהול אתרים באינטרנט; הזירה המרכזית והמהותית בה התבצעה העסקה באופן ישיר וללא מתווכים היא באינטרנט; באופן דומה גם השירותים ניתנו באינטרנט ומהות השירות היא פעילות באינטרנט, ואין מדובר במוצר גשמי או פיסי שניתן לרכשו במקום אחר. התקבלה עמדת המבקשת כי העניין נופל לגדרי תקנה 7(ב) לתקנות. אף בכל הנוגע ליחס בין תקנה 7(א) לתקנה 7(ב), יש לקבל את עמדת המבקשת כי מקום בו ענין לנו בסחר באינטרנט, גוברות החלופות המנויות בסעיף קטן ב, על תניית שיפוט בין הצדדים.
למבקשת עסק שעניינו עיצוב מוצר, אך לטענתה, הוגשה בקשת האישור שלא מכוח היותה עוסק אלא מכוח היותה אדם פרטי. מקום עסקה של המשיבה הוא רמת גן וכך אף מקום מגוריה של המבקשת ולאור שני אלה, נתונה סמכות השיפוט לבית המשפט בת"א. עסקה של המבקשת, כך לטענתה, מצוי בהוד השרון, ולגישתה, יש בכך בכדי לבסס את הגשת בקשת האישור לביהמ"ש המחוז מרכז. קבלת עמדת המבקשת תרוקן מתוכן את כוונת מתקין התקנות למנוע מניפולציות ולהשוות בין מעמדם של צדדים שווי מעמד. מקום בו המבקשת מבססת את בקשת האישור על היותה אדם פרטי ובמנותק מעסקה, אין היא יכולה לבסס את סמכות השיפוט על אותו עסק ממנו מבקשת היא להתנתק. הבקשה התקבלה והתיק הועבר לביהמ"ש המחוזי בת"א.
