הבקשה נגד הבנק מבוססת על חשדות סרק ותיאוריות קונספירציה (החלטה, מחוזי ת"א, השופט חגי ברנר, 16.7.2025):

העובדות: המבקשת, עו"ד במקצועה, מנהלת חשבון בנק אצל המשיב 1. משיבים 2-4 הם עובדי הבנק שעמדו בקשר עם המבקשת. המבקשת הגישה בקשה לצו מניעה זמני שיורה למשיבים לשמור ללא שינוי לוגים של מערכת הגישה לחשבון המבקשת; ממצאי מערך הסייבר הפנימי לגבי חשבון המבקשת וכרטיסי האשראי שלה; כל נסיון שינוי, עריכה או מחיקה של פניות שהזינה המבקשת למערכת; ועוד. בבסיס הבקשה עומד חשד של המבקשת שמא פלוני פרץ לחשבון הבנק שלה וביצע בו פעולות חשודות של הלבנת הון. המשיבים טענו כי מדובר בתביעה חסרת פשר ומופרכת, שנועדה להטריד את המשיבים ולעשות שימוש לרעה בהליכי משפט.

נפסק: הדין עם המשיבים. מדובר בבקשה חסרת פשר ומופרכת, שעולה עד כדי בקשה טרדנית וקנטרנית. דינה של הבקשה להיות מסולקת על הסף, ואם לא על הסף, לגופו של ענין. נוכח הצהרת הבנק, לפיה הבנק ועובדיו לעולם אינם עורכים שינויים בדיעבד במסמכים; כי המערכות בהן נשמר המידע מתועדות ומבוססות; וכי מאגרי המידע יישמרו בבנק כפי שהם ולא ייערכו על ידו שינויים כלשהם, דין הבקשה להידחות בהיותה מיותרת בתכלית. הובהר למבקשת כי אין לבנק כל מידע באשר לזיכויים שבוצעו לחשבונה, מלבד זהותו של הגוף המזכה ומספר האסמכתא של הזיכוי, וכי המבקשת יכולה לפנות לגורמים הללו כדי להבין על מה ולמה זיכו את חשבונה. 

הובהר למבקשת כי חשבונה לא נחסם, אלא נחסמה באופן זמני בלבד היכולת להיכנס לאתר הבנק, עד להחלפת שם המשתמש והסיסמה. הדבר נעשה בעקבות טענת המבקשת עצמה לפיה מישהו עושה שימוש לרעה בחשבונה. מרגע שנמסרו למבקשת שם משתמש וסיסמה חדשים, הוסרה החסימה. המבקשת התבקשה להדגים לביהמ"ש הגיעה למסקנה, בזמן כניסה לאתר הבנק, כי ישנם "מסכים כפולים ובלתי תקניים - אשר עשויים להעיד על קיומה של שכבת ביניים או פעילות גורם שלישי בממשק". אז התברר כי המסך שהיא רואה זהה למסך הכניסה בו נתקל כל מי שמבקש להיכנס לאתר הבנק. המבקשת לא השכילה להצביע על דופי כלשהו שנפל בפעולות הבנק בקשר אליה ולחשבונה. החשדות שהציגה בקשר לפעולות שבוצעו בחשבונה נחזים על פניהם להיות חשדות סרק, שאין מאחוריהם דבר וחצי דבר זולת תיאוריות קונספירציה נטולות כל בסיס או הגיון. הבקשה נדחתה. המבקשת תישא בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.