קבלת בקשה לייצוגית נגד פייסבוק בשל ניצול שמות ותמונות המשתמשים (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופטת איריס רבינוביץ ברון, 9.7.2025):

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה, מפעילת הרשת החברתית פייסבוק. המבקשת טענה כי המשיבה משתמשת בשמותיהם ובתמונותיהם של חברי הקבוצה, משתמשי הרשת החברתית, לשם רווח, מבלי שנתנו הסכמה מדעת לכך, בניגוד לסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות. מנגד, המשיבה טענה, בין היתר, כי תנאי השירות שמשתמשים נדרשים להסכים להם בעת ההרשמה קובעים במפורש כי המשתמשים מסכימים כי פייסבוק תשתמש בשמם ובמידע עליהם.

נפסק: המשיבה משתמשת בשמם של חברי הקבוצה שסימנו "לייק" למודעות של מפרסמים, או לדפי מפרסמים, כחלק מהתקשרויות שהיא מקיימת עם אותם מפרסמים לצרכי רווח. די בכך כדי שהתנהלות זו, ככל שלא ניתנה לה הסכמה, תיחשב כפגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות. על מנת שתתקיים הסכמה מדעת, נדרש שבידי האדם שניתנת הסכמתו יהיה המידע הדרוש לו, באורח סביר, כדי להחליט אם להסכים. על המידע להימסר לו בצורה ברורה. כדי לבחון האם ניתן לאדם, בצורה ברורה, המידע הנדרש לו באורח סביר כדי להחליט אם להתיר פעולה שאחרת באה בגדר פגיעה בפרטיות, יש לערוך בחינה כפולה. יש לבחון תחילה האם בתנאי השימוש של המשיבה הפרקטיקה האמורה מקבלת ביטוי גלוי וברור, כך שאדם סביר יכול להבין מקריאתם את השימוש נשוא בקשת האישור. בנוסף, יש לבחון את אופן מתן ההסכמה לתנאי השימוש: כיצד המשיבה מפנה משתמש פוטנציאלי למסמך תנאי השירות שלה, וכיצד בפועל הוא נדרש לאשר אותו.

נוסח סעיף 3.3.2 לתנאי השימוש של המשיבה מאפשר לאדם סביר שקורא אותו להבין כי סימון לייק לדף של מותג יכול להביא להצגת סימון זה, לצד מודעות של אותו מותג, לחבריו של המשתמש. נאמר בו במפורש שניתנת על ידי המשתמש הרשאה להשתמש בשמו ובמידע לגבי הפעולות שהוא מבצע עם מודעות ותוכן ממומן. השאלה הנוספת הטעונה הכרעה נוגעת לאופן מתן ההסכמה. ההסכמה לתנאי השירות של המשיבה ניתנת כחלק מתהליך הרישום לפייסבוק. השאלה האם ובאיזה מצבים נדרשת פעולה אקטיבית מסוג opt in לצורך עמידה בדרישה של הסכמה מדעת, איננה פשוטה וטרם הוכרעה בפסיקה. בחוק הגנת הפרטיות נקבע מפורשות כי הסכמה מדעת יכולה להיות מפורשת או משתמעת. כאשר נדרשת הסכמה מדעת, יש צורך לוודא כי מי שנותן את הסכמתו מודע, לכל הפחות, לכך שמדובר בהסכמה הנוגעת לפעולות שמוגדרות כפגיעה בפרטיות.

במקרה זה אין בהליך קבלת ההסכמה שיקוף ברור ומפורש לחברי הקבוצה כי התנאים שאותם הם מאשרים כוללים מתן הרשאות לפעולות שאחרת יהוו פגיעה בפרטיותם על פי חוק. לפיכך, גם אם לא מקבלים את גישת המבקשת לפיה יש צורך בקבלת הסכמה מסוג opt in לכל תנאי בתנאי השימוש שיש בו כדי להתיר פעולה שאחרת באה בגדר פגיעה בפרטיות, נראה שלצורך קבלת הסכמה מדעת נדרש לכאורה כי יובהר לחברי הקבוצה שהתנאים שהם מאשרים כוללים פעולות והרשאות מסוג זה, ונראה שאף ראוי שתנאי השימוש יבהירו כי קיימת אופציית opt out. המשיבה עצמה נוהגת אחרת מבחינת הנוסח בה היא משתמשת באירופה. נראה לכאורה כי הנוסח שנעשה בו שימוש על ידי המשיבה בקשר לחברי הקבוצה לא היה ברור דיו בעניין זה. לכאורה יש קושי בקבלת טענת המשיבה כי אישור התנאים לצורך הצטרפות לשירות מהווה מתן הסכמה מדעת לעניין חוק הגנת הפרטיות. עלה בידי המבקשת להראות כי קיים סיכוי סביר לקבלת טענותיה בדבר קיומה של עילה לכאורה לפגיעה בפרטיות. יש לאשר את הבקשה בכל הנוגע לעילה שעניינה טענה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד.