פסיקת ספאם בהיעדר הגנה לנתבעת שהתעלמה מהחלטות ביהמ"ש (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט אלישי בן יצחק, 16.7.2025):

העובדות: בקשה למתן פס"ד בהיעדר כתב הגנה, בתביעה קטנה שעילתה משלוח הודעות פרסומת על-ידי הנתבעת לתובע, ללא הסכמתו, תוך הפרה נטענת של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת היא חברה העוסקת בקעקועים. התובע טען כי ביצע קעקוע אצל הנתבעת וכי האחרונה שלחה לו 14 מסרונים פרסומיים, למרות מספר בקשות הסרה ששלח.

נפסק: כל התנהלות הנתבעת מפתיחת התיק ועד למתן פסק הדין, הדיפה חוסר תום לב מובהק. מקום שנתבעת שמה ללעג ולקלס את הכל אין מנוס ממתן פס"ד נגדה. אי-מתן פס"ד בנסיבות אלו, שהנתבעת מקבלת פעם אחר פעם הזדמנויות לרפא מחדליה והיא אינה עושה כן, יש בה כדי להחמיץ את הדין ולפגוע בזכויות התובע. בשים לב לעובדה שהנתבעת בחרה שלא להגיב להחלטות ביהמ"ש, לא הגישה כתב הגנה, ולא סיפקה כל הסבר שיהיה בו כדי להקל או להתחשב בבוא ביהמ"ש להפחית את הפיצוי שיש לפסוק לתובע, הרי שיש לפסוק לחובתה את הרף העליון על כל פרסום ולחייב אותה 1,000 ש"ח על כל פרסום. יש להפחית את הפרסומת הראשונה, שכן לא ברור אם בעת ביקורו של התובע אצל הנתבעת לא חתם בין הניירת שמוחתמים לקוחות הנתבעת גם על אישור בדבר קבלת פרסומות ותוכן שיווקי. השכל הישר אומר שיכול והניסיון הראשון נבע מעצם הימצאותם וקיומם של פרטי ההתקשרות שמצויים אצל הנתבעת מעצם זה שהתובע מסר אותם ואולי אף נתן הסכמה מפורשת מבלי לזכור זאת. הנתבעת תפצה את התובע עבור 13 הודעות, סך של 13,000 ש"ח.