מסירת התביעה לנאנוסק הישראלית היא המצאה כדין ל-Cloudflare (פסק-דין, מחוזי י-ם, השופטת תמר בזק רפפורט):
העובדות: ערעור על החלטת רשמת ביהמ"ש שניתנה ב-6 תיקים [ת"א 33758-07-21; ת"א 44337-07-21; ת"א 42789-07-21; ת"א 3476-08-21; ת"א 45451-07-21 ות"א 23875-08-23], בה התקבלה בקשת המשיבים ונקבע כי מסירת כתבי התביעה בתביעות לחברת Nanosek Ltd הישראלית היא המצאה כדין למערערת (Cloudflare Inc), לפי תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. המערערת היא חברה זרה המספקת שירותי סייבר הגנתי. בתביעות נגדה נטען כי סיפקה שירותי הגנה לאתרי אינטרנט המשויכים לחמאס, ובכך אפשרה לארגון להוציא לפועל פעולות טרור שגרמו נזקים למשיבים. המערערת טענה כי מסירת כתבי התביעה לנאנוסק אינה המצאה למערערת כדין, שכן אין לראות בה "נציגה מטעמה" של המערערת "המייצגת אותה באופן קבוע בקשר לענייניה בישראל".
נפסק: הערעור נדחה. קביעת הרשמת כי בין המערערת ובין נאנוסק מתקיים קשר, המצדיק לראות בנאנוסק כנציגת המערערת בעניין נשוא התביעה, מבוססת על ממצאים עובדתיים שאין מקום להתערב בהם, ובדין יסודה. תקנה 163(ג) מאפשרת לתובע להמציא תביעה נגד נתבע זר באמצעות מסירה לנציגו בישראל. התקנה מכוננת סמכות של ביהמ"ש על נתבע זר שאינו נוכח בעצמו בישראל, אך יש לו בישראל "נוכחות קונסטרוקטיבית" באמצעות הנציג המצוי ופועל בישראל. קיומה של נוכחות קונסטרוקטיבית זו נבחן בין היתר בהתאם לתנאי תקנה 163(ג), שעניינם בדרישה כי בין הנתבע הזר לנציג הנטען בישראל תתקיים, בעניין נשוא התביעה, זיקה בעוצמה מספקת מבחינת טיבה ומשכה, על מנת לייחס לנתבע הזר נוכחות קונסטרוקטיבית בישראל.
הרשמת קבעה כי בין המערערת לנאנוסק מתקיים קשר אינטנסיבי מתמשך, המתבטא בהסכם שותפים, בהיותה של נאנוסק MSP יחיד של המערערת בישראל ובאינדיקציות נוספות שמצביעות על קשר עסקי רציף בין החברות. ממצאים מבוססים אלו אינם מצדיקים התערבות בערעור, וכך גם המסקנה כי מדובר בקשר היוצר זיקה בעוצמה מספקת על מנת לייחס למערערת נוכחות קונסטרוקטיבית בישראל, הן מבחינת משך הקשר עם נאנוסק והן מבחינת טיב הקשר. אשר למסקנה כי "העניין" מושא התביעה הוא אותו "עניין" בו נאנוסק מייצגת את המערערת בישראל, בפסיקה נקבע כי פרשנות דווקנית ומצמצמת יתר על המידה למונח "עניין" עשויה לחטוא למטרה בשלה מלכתחילה הוכרה האפשרות לרכוש סמכות גם באמצעות נוכחות נציג. אין לבחון בצורה קפדנית האם הנציג עוסק בתת התחום המסוים הנוגע לתובענה, כל עוד הנציג עוסק באותו התחום.
בצדק קבעה הרשמת כי הוכח קיומו של עניין בישראל. נאנוסק היא MSP יחיד של המערערת בישראל. ככזו ניתן לראותה כנציג המייצג את המערערת דרך קבע בישראל. הייצוג בישראל הוא ב"עניין" הרלבנטי להליך, משום שנאנוסק מייצגת את המערערת בישראל בתחום שירותי הגנה מפני מתקפות סייבר, והתביעה עניינה בשירותי הגנה מפני מתקפות סייבר שסופקו לכאורה לחמאס. יש לדחות את טענת המערערת כי נאנוסק אינה מייצגת אותה ב"עניין" התביעה משום שהשירותים לגביהם נסובה התביעה הם שירותי Self-Serve ואילו נאנוסק עוסקת בשירותי הגנת סייבר לגופים תאגידיים וגדולים. בהחלטה נקבע כי לא ניתן לקבוע שמכלול השירותים שמציעה נאנוסק מיועדים לגופים תאגידיים וגדולים בלבד. פרשנות המערערת למונח "עניין" מצמצמת את המונח יתר על המידה, בניגוד למגמת הפסיקה. הגדרת "אותו עניין" נעשית לפי תחום הפעילות המתקיים בישראל ולא על פי הרכיב הפרטני של הפעילות בו עוסקת התביעה.