"זהו המקרה שהמחוקק ביקש להרתיע מפניו ויש לפסוק פיצוי ברף העליון" (פסק-דין, שלום רחובות, השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 14 מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתו, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ופגיעה בפרטיותו. הנתבעת טענה כי מדובר באירועים בודדים, וכי ההודעות נשלחו על בסיס הסכמה ובקשה של התובע. הנתבעת טענה עוד כי גם אם קרוב משפחה או חבר של התובע הוסיף את פרטיו, הרי שהנתבעת פעלה בתום לב במשלוח ההודעות. 

נפסק: התובע הרים את הנטל המוטל עליו לשכנע כי מדובר בהודעות פרסומת, וכי לא נתן את הסכמתו לקבלת דיוור מהנתבעת. אין מחלוקת כי ההודעות פרסומיות. הנתבעת לא הוכיחה כי התובע הסכים לקבלת ההודעות. התובע עמד על כך שלא נתן את הסכמתו לקבלת הודעות פרסומת וכן כי כלל לא היה בסניף הנתבעת ולא חתם על טופס הצטרפות. תחילה הנתבעת חזרה בה מהטענה שהתובע בעצמו חתם על טופס הצטרפות, אך בהמשך טענה כי התובע חתם על טופס הצטרפות או שאחר רשם את פרטיו, לבקשתו. לא עלה בידי עדי הנתבעת לפרט את נסיבות ההצטרפות. קיימים ספקות כבדים ביחס לאותנטיות טופס ההצטרפות, הפועלים לחובת הנתבעת.

דין טענות הנתבעת בשאלת הקטנת הנזק להידחות. אף שהוסברו לבעלי הנתבעת הוראות החוק, הם המשיכו להאשים את התובע, כאילו זה רקם מזימה, נרשם בעצמו או באמצעות אחר, בחר לצבור הודעות רבות במכוון ואף פנה אליהם רק לאחר שלא יכלו לשמור את התיעוד ממצלמות האבטחה בסניף, והכל כדי לזכות בכספיה של הנתבעת שלא כדין. מדובר בהאשמות חסרות כל שחר, נטולות כל בסיס, תוך סירוב לבחון את האפשרות שנפל פגם בהתנהלותה של הנתבעת ביחס לצירופו של התובע לרשימת הדיוור. הנתבעת ייחסה לתובע חוסר תום לב בכך שלא פנה אליה עם קבלת ההודעה הראשונה, אף שהאופן בו שלחה היה בניגוד לחוק עם שמות משתנים, כך שעצם העלאת הטענה על ידי הנתבעת יש בה משום חוסר תום לב.

זהו המקרה שהמחוקק ביקש להרתיע מפניו ויש לפסוק פיצוי ברף העליון בסך 14,000 ש"ח. לנוכח האופן בו שלחה הנתבעת את ההודעות, באופן שלא מאפשר לזהות את שם השולח, בשל צירוף רנדומלי של אותיות למילה "HAKOLE", ובהתחשב שהנתבעת לא סיפקה הסבר לכך, יש להניח שהדבר נעשה כדי להקשות על מקבלי ההודעות. העובדה שבתוכן ההודעה יש קישור לאתר הנושא את שם הנתבעת לא מסייע בידי מקבל הודעה החושש מלחיצה על קישור, במיוחד כששם השולח נראה חשוד. יש לקבל את עתירת התובע ולפסוק לו פיצוי נוסף בסך 2,000 ש"ח בגין הטרחה והפגיעה בפרטיות. הנתבעת תישא גם בהוצאות אגרה ובשכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח.