מחיקת בקשה לאישור ייצוגית ספאם (פסק-דין, שלום ת"א, השופט ליאור גלברד, 1.7.2025):

העובדות: המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבים, בטענה למשלוח מסרונים פרסומיים תוך הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הצדדים הגישו לביהמ"ש בקשה לאישור הסדר פשרה ביניהם. במהלך דיון מקדמי בהסדר הפשרה קבע ביהמ"ש כי ההסדר מעלה קשיים משמעותיים, ודחה את ההסדר על הסף. 

נפסק: תוכן הסדר הפשרה שהוגש והמענה שניתן לשאלות ביהמ"ש מעלה שמדובר במקרה שמצדיק נקיטה באמצעים דרסטיים של מחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בשל שימוש לרעה בהליכי משפט, וחיוב המייצגים בהוצאות לאוצר המדינה. לא זו בלבד שהסדר הפשרה שהוגש לאישור אינו ראוי, הוגן וסביר; מדובר בהסדר פשרה שתוכנו חותר תחת התכליות של חוק תובענות ייצוגיות ושל "חוק הספאם". התברר גם שהמבקשים ובא כוחם לא ערכו בירורים מינימליים ולא ידעו לספק תשובות לשאלות בסיסיות ומהותיות בקשר להסדר. ההסדר אף לוקה בכשלים מהותיים בניסוח.

חוק תובענות ייצוגיות אמנם מניח ניגוד עניינים בין המבקשים ובאי כוחם ובין חברי הקבוצה כאשר מוגש הסדר פשרה, ובהתאם נקבעו מנגנונים שנועדו להבטיח את טובת הקבוצה ומימוש תכליות החוק. עם זאת, מנגנונים אלה שנקבעו בדין ודאי שלא פוטרים את המבקשים ובאי כוחם מחובתם שבדין לשים לנגד עיניהם את טובת חברי הקבוצה ואת מימוש תכליות הדין באמצעות ההסדר. ייצוג קבוצת תובעים בהליך ייצוגי אינה זכות קנויה. בהתאם להוראות החוק ביהמ"ש נדרש לבחון את שאלת תום הלב והלימות הייצוג של המבקשים היתר לייצג את חברי הקבוצה. 

כאשר מדובר בייצוג שפועל להשאת התועלת למייצגים בלבד ובאופן המנוגד במובהק לתכליות החוק תוך הזנחה ברורה של טובת חברי הקבוצה ותכליות החוק כפי שהיה במקרה זה – על ביהמ"ש לנקוט בכלים המתאימים העומדים לרשותו על מנת למנוע זאת ולהרתיע מפני התנהלות שכזו. בקשת האישור נמחקה. המבקשים חויבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך כולל של 7,500 ש"ח. לא נפסקו הוצאות לזכות המשיבים.